תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתק״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 903
א׳ תתקג. ראובן ושמעון באו לדין ראובן טוען פייסני בארץ הגר לדבר עליו למלכה שתצוה היא לבעל המטבע לעושת לו לשמעון פשיטי' מכספו עד ק' ליטר'. וכל הריוח שיזדמן [לי] אחלוק עמך אמרתי לו והלא אין לך כסף אמר לי אטרח אחריו אולי ימצאני הבורא לידי ושמעתי לדבריו ודברתי עם המלכה וצותה לבעל המטבע לעשות לשמעון הפשיטי' והלכתי לדרכי בשליחות המלכה והנחתי שותפי' במקומי והרשיתיו בקנין [בפני] עדי' לקבל חלקי המגיע לי מן הריוח מיד שמעון ונתן לו שמעון שבעה חצאי' של רסף ולא יותר והשאר אני תובעו השיב לו שמעון ודאי עלה בדעתי לשאול מאת המלכה אם יזמן לי המקום כסף לעשות פשיטי' ויראתי ממך שמא תלשין עלי למלכה [לכך בקשתיך] לתקן לי המעשה וקלקלת בדבר בכל כחך ודברתי אני בעצמי למלכה ועשיתי לי כל יכולתי ואע"פ שהלכת לדרכך נתתי לשלוחך זקוק אחד שנדרתי לך וששה הלויתי לו לעצמו כי הוצרך מהם וטרחתי בעצמי בדבר [כאשר] יכולתי. כך דעתי נוטה שאין לו לראובן על שמעון כלום כי כל דבריהם דברים בעלמא [הם] ותנאם שהתנו על דבר שלא בא לעולם הי' כי הכסף איפוא היה וביד מי היה והלכה רווחת בישראל שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ע"כ אין לו עליו כלום.
1