תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתק״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 902
א׳תתקב. וששאלת ראובן ושמעון היו להם סוס אחד בשותפות וא"ל ראובן לשמעון השאילני סוס זה שלנו לרכוב עליו למקום אחד ששניהם יודעי' בו ואמר שמעון יהיה נא מושאל לך לאותו מקום לרכוב עליו וכן עשה ראובן נטלו ורכב עליו לאותו מקום וביום שהחזיק בדרך מיד באותו לילה אחזתו חולי לאותו הסוס וכשחזר לביתו מת הסוס ועת באו לדין טען שמעון ואמ שואל אתה ושואל משלם את הכל אפי' מתה ושבורה ופרע לי [חצי] הסוס שלי משיב ראובן לדבר שהשאלתני לרכוב עליו לאותו מקום שאמרתי לך ולא עשיתי בו שום מלאכה אחרת ולא טענתי עליו משאוי ולא רכבתי עליו רחוק מאותו מקום שאמרתי לך ולא יותר ואיך הייתי יכול לשומרו ממלאך המות ועוד אני הוא בעל של חצי אותו הסוס וכשהבעלים לשם אינו חייב השואל. ועתה יורינו מורי' הדין היאך אם הושאל חייב במתה כשלא שינה על דעת בעלים או לא. כך דעתי נוטה שחייב ראובן לשלם לשמעון מחצית דמי הסוס שהשאילו שכך שנינו (ב"מ צ"ג ע"א) השואל משלם את הכל ואינו נפטר אלא בשאלה בבעלים או במתה מחמת מלאכה ואין כאן לא זה ולא זה הלכך משלם לו את חלקו.
1