תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתק״אTeshuvot Maharam, Prague Edition 901
א׳תתקא. וששאלת ראובן נשתתף עם שמעון בממונו ובעין זה נשתלתפו שהיה לו לראובן לילך לדרך לסחורה והיה ממונו [של שמעון רב] משל ראובן. וא"ל לשמעון תן לי מקצת ממון שלך למחצית שכר וכנגד שאר ממון שיש לך אשים ממון שלי עד שנחלוק שכר כל הממון שאני מוליך עמי למחצה והלך לו ראובן לדרכו לסחורתו ובא למקום אחד ומצא שם קרובו שהיה בעל חצר והיה הולך גם לסחורה לאותו הדרך עצמו שהיה ראובן רוצה לילך והוליך זה ראובן עמו והציל כל מכסים שבדרך לראובן וכשחזר ראובן לביתו אצל שמעון והיו רוצים חלוק השותפות א"ל ראובן לשמעון הנה אני נוטל בתחלה משותפות זה כל מה שהציל לי קרובי מן המכסים שהיה לי לתן למוכסים ואיני משגיח עליך בכך כי מתנת שמים הי' לי כי נזדמן לי קרובי בדרך ושיב שמעון ואמר הנך נועל הדלת בפני מקבלי באמונה ושותפות שאם לא היתי מאמינך את שלי עם מה היית הולך לקרוביך כדי לקבל מתנת שמים ומתנת קרובך. ועוד אם היו מרגישי' [בך] המוכסי' ונמצאת מפסיד ממוני לא היית אומר ההפסד עלי אלא היית אומר שיש לי לקבל ההפסד למחצה ונמצאת קרוב לשכר ורחוק להפסד. כך דעתי נוטה שכל מה שהציל קרובו [של] ראובן מן המוכסי' לא של ראובן לבדו הוא אלא שלו ושל שותפו דאם כדברי ראובן היה לו לקרובו לפרש ולומר לך לבדך אני מציל ולא לשותפך ומאחר שלא פירש זכו בו שניהם דתניא (תוספתא ב"מ פ"ח) שותפי' שמחלו להם מוכסים מה שמחלו מחלו לאמצע ואם אמרו בשביל פלוני מחלנו מה שמחלו [מחלו] לו וכן הדין.
1