תשובות מהר"ם, דפוס פראג תת״קTeshuvot Maharam, Prague Edition 900
א׳תתק. וששאלת ראובן חייב לשמעון ממון והיה לו לשמעון עדים והלך ראובן למדה"י וקודם הזמן שהי' חייב ראובן לפרוע החוב אל שמעון רצה אחד מעדיו לילך לדרכו בא שמעון ותבעם לדין ושאל להם מפני מה לא תכתבו לי זכותי השיבו עדי' אל שמעון בפני ב"ד בעבור זאת שראובן בעל חובך אמר לנו שלא נכתוב שום כתיבה בעולם החזיר להם שמעון הואיל ולא תרצו לכתוב תאמרו לי את העדות בפני ב"ד ענו אין אנו מעכבי' אותך וזה עדותם שהעידו לפני ב"דג שמעון הביאנו לפני ראובן בעל דינו ואמ לנו ראובן הוו יודעי' שאני חייב לשמעון כך וכך ממון לזמן פלוני וקנו ממני לפרוע לו לזמן פלוני וכן עשינו וקנינו מיד ראובן לשמעון כל כך. כך דעתינוטה שרשאי' העדי' או הדייני' לכתוב עדות זו ולחתום ולתת ביד שמעון ואין לחוש להתראת ראובן לא לעדי' ולא לב"ד שכבר קנו מיד ראובן וקיי"ל (ב"ב מ' ע"א) סתם קנין לכתיבה עומד ואין לאחר קנין כלום ואמר רבא (ב"ק קי"ב ע"ב) מקיימי' את השטר [שלא בפני] בעל דין ואפי' עומד וצווח.
1