תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתק״יTeshuvot Maharam, Prague Edition 910
א׳תתקי. וששאלת ראובן ושמעון היו שותפים ותקנו דרכו ללכת אחד מהן לקלוניא בספינה וכשנכנס ראובן בספינה ללכת שם בא אליו לוי וא"ל הא לך זהב זה וקנה פרקמטיא בו למחצית שכר וקבל ראובן הזהב ונתנו בחיקו והלך לו לדרכו וקנה והביא א"ל שמעון רצוני שתפרע לי קצת מן ההוצאה שהוצאת על עצמך [בדרך] זה לפי חשבון המגיעו לזהבו של לוי א"ל ראובן בשביל זהבו של לוי לא הוספתי על הוצאתי אפי' שוה מחט א"ל שמעון ומה לך להשתכר בשלי א"ל ראובן והלא על שותפות שלנו נתכין הדרך ולא על אותו זהב הדין עם מי. כך דעתי נוטה הואיל והדרך נתכין תחלה על השותפות ואח"כ בא הזהב ליד ראובן אין לו לשמעון על ראובן מאותה הוצאה מחמת אותו זהב כלום דתנן (ע"ז ס"ב ע"א) השוכר את הפועל לעשות ביין נסך שכרו אסור שכרו למלאכה אחרת אע"פ שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום שכרו מותר בין לאביי דמוקי לה (שם ס"ה ע"א) סיפא דמתני' ['קא"ל] לעתותי ערב בין לרבא דמוקי לה דקא"ל העבר לי חבית בפרוטה שכרו מותר שחבית ויינה [אינה] נבללת עם השכר זהב נמי לאו בכלל [הוצאת] הדרך [הוא] שלאחר מעשה הוא בא ע"כ אין לו לראובן על שמעון מעסק זה כלום דכל כה"ג לא מתפיס אפי' באיסור וכ"ש בממון.
1