תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקי״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 913
א׳תתקיג. וששאלת קדרה של חרס חדשה ונתנו לתוכה חלב ושמו בה קיבה ונתחבן ואח"כ הוחמו בתוכה חמין ולשו בהן את העיסה אותו הפת מהו לאכילה כך דעתי נוטה שאותו אסור באכילה דאשכחן דאסר רחמנא טעמא דאיסור [כודאי] איסור באותה חתיכה מדגלי רחמנא גבי נזיר מיין ושכר יזיר ות"ר (פסחי' מ"ד ע"א) משרת לתן טעם [כעיקר] כו' ותנן (חולין ק"ח ע"א) טפת חלב שנפלה על חיכת בשר אם יש בה בנותן טעם [אסור] ואמר אביי ש"מ טעמו ולא ממשו דדאורייתא וה"נ [מים] כיון דאית להו טעמא דחלבא הוא [להעיסה] ותניא (פסחים ל"ו ע"א) אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה וכו' לא מבעי' היכא דהרתיח האיסור [בכלי אלא אפי' הרתיח האיסור] בכלי אחד ונתנו רותח בכלי אחר נאסר אף הכלי האחרון דתנן (זבחים צ"ה ע"ב) א' כלי שבשל בו וא' שעירה בו רותח א' ק"ק וא' קדשי' קלים טעוני' מריקה ושטיפה וה"ה לכלי חרס שטעון שבירה דכתי' וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר.
1