תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקכ״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 923
א׳תתקכג. באלפסי (פ"ק דב"ב) איכא מ"ד לא אמרי' אית דינא דגוד או אגוד [אלא] היכא דכל חד מנהון אית ליה דמי למיגד ביה אבל היכא דחד מנהון לית לי' דמי לא אמרי' דינא דגוד או אגוד וראייתו מהא (ב"ב י"ג ע"ב) שני אחי' אחד עני ואחד עשיר שהניח להם אביהם כו' ואנן לא ס"ל הכי אלא בדא"ל תובע לנתבע גוד או אגיד אמרי' לי' דינא קא"ל ולא איכפת לן בנתבע בין אית לי' [בין ל"ל דמי] ומתני' דשני אחי' ה"ט משום [שהעני הוא התובע והוא לא יכול למימר לעשיר גוד או אגוד דהא ל"ל למיגד ולכן אבטל לי' דינא דגוד או אגוד [שהעשיר יאמר לו איני רוצה לגוד גוד אתה אבל אם הי' העשיר תובע לעני וא"ל גוד או אגוד הוי אמרי' דינא קא"ל גוד ואי לית לך שבקיה ואיהו אגוד כללא דמלתא היכא שהתובע אומר] גוד או אגוד [לא] איכפת לן בנתבע [אי אית לי' למיגד או ל"ל דאי ל"ל יניח לתובע לגוד] ע"כ ומשמע שעשיר יכול לומר לעני וליכא למימר גוד ליכא [דמ"מ] יכול העשיר [לומר אגוד] אם זה עני וכנ"ל דברי ראב"ן הלכתא אית דינא דגוד או אגוד וה"מ בעבד או שפחה או בהמה טמאה או בית או שדה שאין בה דין חלוקה אבל בשני עבדי' או שתי שפחות ואין [אומנתן] שוה לית בה דינא דגוד או אגוד אם אמר קח לך האחד ואני השני [אא"כ] יאמר קח לך שניהם בכך וכך [או] אני אקח כדאמר (ב"ב שם) רבין ב"ר חנינא ורב דימי בר חנינא [שבק להו אבוה] תרתי אמהתא חדא [ידעה אפיא] ובשולי וחדא ידעה [פילכא ונוולה] אתו לקמי' דרבא כדי לשאל אם יכולין לומר א' לבירו קח לך אחת ואני השניי' ואמר להו לית דינא דגוד אא"כ יאמר גוד בשתיהן [דמר] ניחא [ליה] בתרווייהו [ומר ניחא לי' בתרוייהו] ולהכי ליכא גוד אלא בתרוייהו.
1