תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקכ״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 927

א׳תתקכז. אחרי כותבי כתבי הראשון קבל לפנינו ר' ירמיה על חתנו שהיה מכה בתו תדיר ומבזה אותה בפריעת ראשה שלא כדת יהודית דלחיים נתנה ולא לצער ואפי' קונה אמה עברייה כקונה אדון לעצמו כ"ש אשתו ועל כל הכאה עובר [בפן] יוסיף ועונשו גדול ממכה חבירו כי היא יושבת [לבדה] ודמעתה מצויה והמזיק את אשתו בתשמיש המטה קמיבעי' לי' בפ' המניח את הכד (ל"ב ע"א) אבל בכל מיני הזיקות אחרי' פשיטא לי' דלא גרע מאחר ואם דבריו אמיתיים תקנסהו קנס חמור בגופו ובממונו על מה שעבר אמנם צריך כפרה גדולה ותכבידו עליו כפי הנראה שיכול לעמוד בה שיהא כמותרה ועומד מכאן ולהבא והטילו שלום ביניהם מסויים ומקויים ותבררו ב' או ג' שיהו מוכיחי' ביניהם וכל קבלה שיהא להם זע"ז ישפטו הם. ואם לא יעמד הבעל בקיום השלום שיוסיף להכותה ולבזותה אנו מסכימי' אחרים להיות מנודה בב"ד עליון ובב"ד התחתון ויעשוהו ע"י גוים לתת גט עשה מה שישראל אומר לך. כי כן הסכמתי עם חבירי שיהא גט מעושה בגוים כדין (גיטין פ"ח ע"ב) ואפי' לשמואל דאמר בפ' המדיר (כתובות ע"ז ע"א) עד שיכפוהו להוציא יכפהו לזון ה"מ מזונות שיש תקנה בידינו לעשות לדבר דיורדי' לנכסים וזנין אותה אבל להכותב ולבזותה שענייה זו מסורה בידו ואין בידינו לעשות תקנה לדבר אפי' שמואל מודה דאין אדם דר עם נחש בכפיפ' ואפי' בהוא גופא [דאיני זן ואיני מפרנס] כרב קיי"ל כיון דר' יוחנן קאי כותי' ומדאכסהו [שערי] לאלעזר ליכא ראי' דשמואל לטעמי' לפי סברתו קאמר והכאות קשות לסובלן מההיא דהמדיר את אשתו ליהנות עד ל' יום יעמיד פרנס מכאן ואילך יוציא ויתן כתובה (כתו' ע' ע"א) [באמתלא] מועטת ויוציא ויתן כתו' משום דברי' קטני' שאינה מספקת [והיא רגילה בבי נשא דאמרה] השתא לא מצינו אגלגל בהדך אע"ג דבירושלמי פ' אלמנה ניזונית (ה"ז) ובירושלמי דיש מותרות (ה"ד) [דחי לה] שמואל דאמר אין מעשי' אלא לפסולות [ואמר שמענו שהוא מוציא שמענו כופי' בתמיה] דמשמע דלא כפינן. גם יש מוציא שהוא בכפייה (יבמות ל"ה ע"ב) הכונס יבמתו [ונמצאת] מעוברת בזמן שהולד של קיימא מוציא מיהו רב תחליפא אמר שמואל מפרש שיוציא בכפי' נמי ההוא דהמדיר. כ"ש בהכאות דלכ"ע יוציא ע"י כפי' ועישוי ואפי' קבלה עליה [אין] יכולה לקבל שהן הכאות שאין להן קצבה שהרי אמרו חכמים באגרוף שיש בו כדי להמית ואם יעלה חפץ בידכם להשלים תתירו לו החרם שקבל עליו לגרש עד זמן מרווח אם תראו בתוך הזמן שינהג עמה כראוי תתירו לו לגמרי. ואם נראה בעיניכם שאין עצת השלום מתקיים ביניהם תפייסהו [כחכמתכם] לגרש מרצונו ואם לא יאבה יקוב הדין את ההר ותעשוהו [וכתורה] תעשו. ומה שבררנו באיני זן ומפרנס דקיי"ל כר' יוחנן וכרב לפי ראות עיניהו כפר"ח לא פסקי' שמחה ב"ר שמואל.