תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקכ״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 928
א׳תתקכח. בפ"ק דקידושין (י"ח ע"א) א"ר חייא בר אבין אמר רבי יוחנן גוי יורש את אביו דבר תורה דכתי' כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ודלמא ישראל משומד שאני אלא מהכא כי לבני לוט נתתיה ירושה. והשיב הגאון מאור [הגולה] כך הראוני מן השמים שהמשומד אינו יורש את אביו מ"ט כיון דאשתמוד נפק מקדושתי' דאבוה ולא מקרי זרעו דכתי' להיות לכם לאלקים ולזרעך אחריך מי שזרעו מיוחס אחריו יצא משומד שאין זרעו מיוחס אחרי' שאין מייחס אחר אביו ומנלן דלא ירית דהכי אשכחן באברהם ויצחק אע"ג דא"ל הקב"ה לאברהם ונתתי לך ולזרעך את כל ארץ כנען כו' וכתיב ביום ההוא כרת ד' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי וגומר את הקני ואת הקניזי וגו' והו"ל לאברהם תרי בנין יצחק וישמעאל ולא ירית ישמעאל מכל ארץ כנען ושאר אומות שא"ל קודשא ב"ה לאברהם נתתי לך אלמא לאו זרעי' איקרי ולא ירית בנכסי וכן אשכחן ביצחק אבינו דא"ל קודשא ב"ה כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אע"ג דהו"ל תרי בנין יעקב ועשו לא אשכחן דירית עשו נכסי יצחק אלא וישב עשו בהר שעיר ובבני יעקב כתי' והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וגו' לכם מורשה ולא לבני עשו מורשה וכן מצינו בענין פריעת החוב דכתי' ידוע תדע כי גר יהי' זרעך וגו' לא פרע חובו לא בן ישמעאל ולא בן עשו אלא יעקב ובניו דכתי' יעקב ובניו ירדו מצרימה אלמא לא מיקרי זרעיה אלא מי שמתייחס אחר אבוה והאי משומד עם אחר הוא אינו יורש את אביו דלאו בנו מקרי. ואי איכא דק"ל הא דא"ר חייא בר אבין א"ר יוחנן גוי יורש את אביו ד"ת דכתי' כי ירושה לעשו נתתי דמשמע דעשו ירש את הר שעיר מיצחק אלמא משומד יורש את אביו התם ה"ק גוי יורש את אביו ד"ת שכך מצינו בבני עשו שירשו את עשו אביהם שנאמר כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר להורישו לבניו אבל עשו לא ירש את יצחק שהרי הרי שעיר לא של יצחק היה אלא של עשו היה שנאמר ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו הלכך האי משומד אינו יורש את אביו. גרשם בר' יהודה.
1
ב׳וכן פסק מר רב צדוק גאון וכן פר"ח כי לבני לוט נתתי להורישם לבניו וריב"א אומר שמשומד יורש את אביו שמצינו בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא נ"ו ע"א) שיצחק זכה בהר שעיר מכח אברהם דא"ר יהודה אמר שמואל כל שהראה הקב"ה למשה חייב במעשר והן הן שבע עממי' הכתובי' בכל מקום לאפוקי קני וקניזי וקדמוני שנתנו לאברהם אבינו בין הבתרים לא יתחייב במעשר לעתיד לבא ופליגי תנאי בפי' קני וקניזי ר"מ אומר נפתוחאה ערבאה שלמאה רבי יהודה אמר שעיר עמון ומואב ר"ש אמר [ערדיסקוס] אסיא ואספמיא אלמא אליבא דר"י דהלכתא כותי' נתן לאברהם את הר שעיר וירש יצחק את אברהם וירש עשו את יצחק אלמא משומד יורש את אביו. וכ"כ רבי' אבי העזרי שכיון שהוא מוריש לבניו כך הוא יורש את אביו ואע"פ שחטא ישראל הוא אך יש כח ביד חכמי' להפקיר [ממונו] דהפקר ב"ד הפקר כדאמר פ"ק דכתו' (י"א ע"א) יהבי לה קנס ואזלא ואכלה בגיותה בתמיה אע"פ שיש לחלק בין קנס לירושה מיהו בכל ענין ראוי לקונסו סהבא על הכושית קנסוהו כדאי' פ' שור שנגח (בבא קמא ל"ח ע"ב) ובירושלמי פרק [בתרא] דע"ז (ה"ד) גרסי' הני כושאי דקיסרון מותרי' להלוותם ברבית שקלקלו מעשיהם ופי' דקסבר דגירי אמת הם אלא מפני קלקולם קנסם כדקניס ר"מ שלא [יטמעו] בהם ואע"ג דלר"מ גירי [אמת] הן והא דאמר בפ' אין מעמידי' (כ"ו ע"ב) [אני] שונה לכל אבדת אחיך לרבות המשומד [מיירי] במשומד אוכל נבלות לתיאבון ולא במשומד להכעיס ואפי' לדברי הגאונים נראה למו' רבי' אבי"ה ז"ל שהאב ישראל יורש את בנו משומד שהרי למה יקנסו את האב וכדבריו כתב רמב"ם ז"ל (פ"ו מנחלות הי"ב) ישראל שנשתמד יורש קרוביו ישראל ואם ראו ב"ד לאבד ממונו ולקנסו שלא יירש כדי [שלא] לחזק יד רשעים הרשות בידם. ואם יש לו בנים בישראל תנתן ירושת אביהם המשומד להם וכן המנהג תמיד במערב עכ"ל. ומורי רבי' שמחה בר שמואל אמר דאפי' לדברי הגאונים [שאמרו] דמשומד אינו יורש את אביו בן משומד יורש את זקינו מד"ת דאמר מכח אבוה דאבא קא אתי תדע דכתי' תחת אבותך יהיו בניך כההוא דשילהי מי שמת (בבא בתרא קנ"ט ע"א) דשלחו מתם בן שמכר בנכסי אביו ומת בנו מוציא מיד הלקוחות וזו היא שקשה בדיני ממונות ולימא ליה אביך זבין ואת מפקת ומאי קושיא דלמא דאמר להו מכח אבוה דאבא קאתי דכתי' תחת אבותיך יהיו בניך ואע"ג [דלמסקנא] אידחי מ"מ ממאי דקאמר וזו היא שקשה בד"מ ש"מ דהכי הלכתא [דבן] מוציא מלקוחות דשלחו מתם [סברו] מכח אבוה דאבא קאתי אלא שקשה היא בד"מ שאין ראי' מן התורה דקרא איכא לאוקמא בברכה ואמר נמי בירושלמי (קידושין פ"ק ה"ב) ואם לבנו ייעדנה מייעדה לבנו ואין מייעדה לבן בנו [שמואל בר אבא בעי קומי ר' זעירא בפרשת נחלות] את עביד בן בן כבן [והכא לית את עביד בן בן כבן] ואם [בן] ראובן בא מכח ראובן ויורש כראוי לראובן דוקא א"כ אינך עושה חנוך לענין נחלה כאלו הוא בנו של יעקב אלא בנו של ראובן ומיהו הא דפריך (ב"ב קנ"ט ע"ב) אבל לענין דינא לא והתנן נפל הבית עליו ועל אביו כו' אתיא לי' בגמגום וכולי' סוגי' משמע דזו היא שקשה בד"מ הוי כמלתא בלא טעמא ודוקא במכר הבן הנכסים שהבן מוציא מיד הלקוחות. וכן השיב רבינו שלמה ז"ל שקרובי המשומד יורשי' המשומד ותשובתו כתו' למעלה בסי' ת"ת. ומיהו אם בן המשומד יורש את זקנו אבי המשומד מזה לא כתב כלום.
2