תשובות מהר"ם, דפוס פראג צ״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 93

א׳צג. ברכות יעטה מורה, ונצר משרשיו יפרה יתיר ידין יורה וכי כמוהו מורה, ומי אנכי בא עד הלום בער מאיש ולא בינת אדם לי ולא לכל זאת הוצרכת ענותך תרבני וקורא אני עליך שרים עצרו במילים מה"ר יצחק. ושרי לי מורי אם לא כתבתי לך לפי כבודך כי לא היה לי פנאי, ובקצרה אשיב הנראה בעיני. כי יהודה פשע וחייב לשלם כי לא הי' לפטור הערבים עד שהי' נודע לו בבירור שנתרצו שמעון ולוי [לפוטרם] ואפי' [אדיוקנא] לא סמכי' וכ"ש אכתב מזוייף ואדם מועד לעולם בין במזיד (ב"ק י"ז ע"א) כו'. ואע"ג דהערבי' נדרו לשלשתן [והשנים] עדיין לא [פטרו] הערבי' אפ"ה [השלישי חייב] דבקל הוא יכול לפשוע בממון ישראל נגד הגוים כתוא מכמר וגו' וכיון שישראל גורם לחבירו הפסד אע"פ שמן הדין אינם פטורים כיון [שהשלה] לא פטרם אפ"ה חייב דכל בידי גוים ברי הזיקא אפי' שלא מן הדין וראי' [ממסור] וקל להבין. ואע"פ [שהוא לא צוה] להחזיר הערבון מ"מ אחרי שידע בדבר שהי' להם להחזיר הערבון עפ"י כתב של יעקב אביו וידע כמו כן שאביו שלח כבר כתב להחזיר הערבון איבעי ליה לאסוקי דעתי' שלא לפטור הערבי' בכתב מזוייף כדי שלא יהא שמעון ולוי קרחים מכאן ומכאן [ואם] בשעה שפטר הערבי' עדיין לא החזירו שמעון ולוי הערבון אז אין לו לשלם אלא מה שהחוב היה שוה יותר על הערבון. אבל אם כבר הוחזר הערבון ואז פטרו הערבי' אז יש [ליהודא לשלם כפי מה שישומו אותו ולא כל דמי החוב] אלא אומדי' כמה אדם הי' [נותן] עבור החוב זה ישלם ולא יותר כדאמ' בפ"ק דמכות (ג' ע"א) [מעידין אנו ארת איש] פלוני שגירש את אשתו כו' עד אומדי' כמה אדם רוצה לתן בכתו' של זו אם נתארמלה או נתגרשה או אם מתה יירשנה בעלה [וקתני] סיפא כה"ג מעידי' [אנו] באיש פלוני שחייב לחבירו אלף זוז ע"מ לתנם לו עד ל' יום ואמדי' כמה אדם רוצה לתן שיהו בידו אלף זוז אלמא אמדי' ה"נ אמדי' ומשלם יהודא כל שוה החוב ואע"פ שגם אביו פטר את הערבי' הרי תחלה התנה אביו להיות פטור אפי' בפשיעה וכל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי כיון דהאי כולי' הזיקא עביד [והאי כולי' הזיקא עביד] דהלכה כר' נתן דאמר בפ' הפרה (נ"ג ע"א) גבי שור שדחף את חבירו דר"נ דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא ול"ל דר"נ לא אמר אלא גבי בור משום טעמא תוראי בבירך אשכחתי' ומאי דל"ל לאישתלומי מבעל השור [משתלמנא] מינך כדאמ' פ"ק דב"ק (י"ג ע"א) כדפרי' ר"י התם דע"כ ההוא חילוקא דיחויא בעלמא הוא שהרי בפ' הפרה (נ"ג ע"א וע"ב) אמרי' אפי' בשור ושור כל היכא דליכא לאישתלומי כו' כמו בשור ובור וה"נ בנדון זה כל חד וחד כולי' הזיקא עבד דאיזה מהם שהו' פטרו את הערבי' הי' מקלקל החוב וברי הזיקא כתוא מכמר כדפי' לעיל ואתה תעלה מעלה מעלה כנ' אהו' מאיר בר' ברוך זלה"ה.