תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקל״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 933
א׳תתקלג. ראובן טען על חמיו אחרי מות אשתו תן לי נדוניתה מה שפסקת לבתך בשעת קידושי' כך וכך ועמדתי וקדשתי' והן הן דברים הנקני' באמירה וחמי משיב אין לך עלי כלום מכמה טעמים חדא שלא פסקתי לך אלא ע"מ שלא היית שוחק בשום שחוק ואם היית שוחק שלא [יהיה] לך עלי כלום ועברת על התנאי ועוד שנתת עיניך לגרשה ומתום כך נפטרה ועוד שלא גבית הנדוניא לא את ולא אשתך כלום ולא בא לידכם אפי' פרוטה. מתוך אלו הדברי' ראיו זכות לחמיו של ראובן ואין לחתנו עליו כלום כדפסק ר"ת ורבינו שמואל אחיו והא לך לשון ר"ת בפ' נערה (כתובות מ"ז ע"א) כתב לה פירות כסות וכלים שיבאו עמה כו' כתב לה בשעה שקדש וה"ה אם לא כתב לה אלא באמירה דהן הן הדברי' הנקני' באמירה וכ"ש בכתיבה ונשאת ואח"כ מתה אע"ג דנקנה באמירה ובכתיבה לגבותם לאחר נישואין כדרך כל מכנסת שום לבעלה ושטרי פסיקתא דרב גידל לא זכה הבעל בדברי' הללו [כיון] שלא הספיקה לגבות קודם מיתתה וה"ה אם נתגרשה דלא כתב לה אלא ע"מ לכונסה וביון שמתה או נתגרשה פקע לה ודע דלאו במתה מן האירוסין מיירי דקתני לה אמתני' דקתני נשאת יתר עליו הבעל כו' ועלה קתני ת"ר כתב לה ולשון חיון דסוף הלכה נמי משמע דאחר נישואי' מיירי וכו'. עוד מהכא שמעי' דפסק נדונית חתני' שלא גבו קודם מיתת נשותיהם אפי' לאחר נישואי' שלא זכו בהם [יותר דהלכתא כרבנן דרבי נתן דקאי כראב"ע ושינויא דש"ס דחיקא הוא] וכן בפר"ח [ורש"י] שפי' מן האירוסין קשי' ליה טובא דהכי הו"ל למתני כתב לה פירות כסות וכלים מן האירוסי' לא זכה ועוד דלשון חיתון לא שייך באירוסין אלא בנישואין כדמוכח בריש אע"פ (כתובות נ"ו ע"א) ואחר רבינו יעקב נעקב ונפסוק הלכה ובמי שמת (קמ"ו ע"א) הואיל ולא נכנס אחריה אלא לבודקה ומתה אינה יורשה פסק רבי' שמואל מחכא שמעי' שמי שמתה אשתו מתוך קטטה שיש בדעתו לגרשה שוב אינה יורשה כדאמר בגיטין משנתן עיניו לגרשה אין לו פירות וכ"ש הכא ע"כ ועוד שטוען תנאי [היה] עמו ע"כ נראה לנו דפטור מ"מ והמע"ה וכאשר מן השמים והראונו כן הודענו דעתינו ושלום ברוך ב"ר שמועל זצ"ל.
1