תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקל״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 932
א׳תתקלב. יהודי אחד לא רצה לתן מס עם הקהל מפני שמחל לו ההגמון לאו כל כמיניה והציל לאמצע ואם נתן והחזיר לו ההגמון הציל לאמצע מהא דאמר בהגוזל בתרא (קט"ז ע"ב) שיירא שיצתה למדבר כו' מדקאמר וטרפה משמע שהציל מה שלקחו כבר ומוקי בשותף. ואחד מן הצבור שרצה לפרוש מן הצבור להתפשר בפני עצמו לאו כל כמיני' בלא דעת חבירו ואם יתפשר לעצמו והקל ההגמון עליו הכל לאמצע. ועוד אית לן למיזל בתר אומדנא שכל מה שמיקל לזה מכביד לאחרי' ותני [בתוספתא ב"מ פ"ח] שותפי' שמחלו להם מחלו לאמצע ואם אמרו בשביל פלוני מחלו לו ולפי משמעות הברייתא דקתני מה שמחלו מחלו לאמצע למי הי' לו להיות כ"א לאמצע כאלו הי' שלוחם ואם אמרו בשביל פלוני [מחלו לו] שמעצמן אמרו בלא פיוס שלא בקש אדם למחול לו מהתם משמע שאפי' במקום שאין אחרים מפסידי' במחילתו של זה אפ"ה מה שמחלו לאמצע וההוא דפ' חזקת הבתים (בבא בתרא נ"ה ע"א) פרדכת מסייע מתא פרש"י ז"ל התם אם נמצאו בני אדם שם שאינן בני המקום ולא קאמר שהוא הציל ונתחנן לפני השלטון לפייסו אבל אצילתי' בין הוא בין אחר חייב לשלם ומסייע מתא דכולהו שותפי נינהו וכולהו שלוחי אדדי. ודודי הרב רבינו קלונימוס ז"ל כשהמלך שאל מס היה מסייע לקהל בפרשה ואח"כ שאל מן המלך לנכות לו מן המס שליש או רביע מה הי' מגיע לחלקו ואמר למלך אני עובדך בכל יום אני רוצה שתפטרני [מדיני] לתן עמהם ונתרצה למחול לו חלקו והיה חוזר ונותן מס עם הקהל והייתי סבור שמדת חסידות היתה [ואני] רואה שמדת הדין [הוא] כאשר פירשתי לעיל כי כל ישראל ערבים זה בזה לקבל עול גלותם וישתתפו עמהם בנחמתם ושלום שמחה בר' שמואל.
1