תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקל״אTeshuvot Maharam, Prague Edition 931
א׳תתקלא. מעשה בשני שותפים שהלוו על משכון אחד אצלם בעיר והלך א' מהם לדור בעיר אחרת והניח המשכון ביד חבירו ובא האנס בגיזומים להחזיר משכונו בלא דמים השיב זה לאנס אתה יודע שאני [ופלוני] חבירי הלוני לך ואיני רשאי למחול חלקו ונתפשר עמו בחצי דמים להחזיר משכונו ולמחול לו חלקו ולתת חלק חבירו ואח"כ בא חבירו אצלו ותבע מחצית הדמים שקבל כי חלקך הוצרכת למחול לו [והלה] משיבו לא נתכונתי כ"א להציל לאמצע ולסלקו בדברים בעלמא שאמרתי שאיני ראי למחול לו חלקך ושאלו לרבינו שמחה זצ"ל והשיב נ"ל לדמותו לההוא דחזקת הבתים (נ"ה ע"א) דפרדכת מסייע מתא [וה"מ דאצילתי' מתא] ופי' בערוך שהמלך גובה מס מבני העיר איש לפי משאו והשיג ידו ואמרו על זה שהוא בטל ואינו יכול לסייע במנת [המלך] ומאחר שעל ידם ביטול [מסייעם] אלמא אע"פ [שפטרוהו] גובי המס בפירוש לא נאמר שיפטר בכך אלא כיון שהם [פטרהו] מתחלתו [מחילתו] שמחל לו מחול לכל בני העיר ונאמר [הצילו] לאמצע ה"נ ל"ש ותניא בתוספתא פ"ח דב"מ שותפי' שמחלו להם המוכסי' מה שמחלו מחלו לאמצע ואם [אמרו] בשביל פלוני מחלנו מה [שמחלו] מחלו לו [ולעיל] מיני' מיירי בלסטים מדשבק לסטים דמיירי ביה ונקט מוכסי' ש"מ דוקא מוכסי' שהמכס שלהם בידם למחול לכל מי שירצו אבל לסטים שלא זכו בממון זה מעולם אפי' אם יאמרו חלק פלוני אנו מניחי' מה שנשאר לזה נשאר לאמצע והא לא דמי לנשא ונתן ביד דפ' הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ז ע"א) אלא [לברייתא] (שם) א"ל אנס הושיט [לי פקיע] עמיר זה והושיט לו חייב ומוקי לה דקאי לה בתרי עברי נהרא מדקתני הושיט לי ולא קאמר תן לי מכלל היכא דלא הראה ממון חבירו אלא האנס יודעו מעצמו ויכול לטול בעצמו אפי' נשא ונתן ביד פטור ה"נ אם לא הי' מוציא המשכון מחדרו [היה] נכנס ונוטל מעצמו ואמר נמי בההוא פרקא (שם ע"ב) ההוא גברא דאפקידו לי' כסא דכספא אתי גנבי עלי' שקלי' יבי' ניהליה אתא לקמי' דרבא פטרי' א"ל אביי האי מציל עצמו בממון חבירו הוא אלא אמר רב אשי חזי' אי אינש אמיד הוא עליה דידי' אתו גנבי לא אמיד אההוא כספא ודאי הוא דאתי. שמחה ב"ר שמואל. ושיטת רשב"ם ז"ל כפי' ראשון שבערוך וראי' לדברי הרב ז"ל לקמן.
1