תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקל״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 935
א׳תתקלה. ראובן ושמעון היו בארץ הגר ונתן ראובן לשמעון עשר מוזהבות וב' קופרינש להוליכו למעגנץ ולתת המוזהבות לפלוני והקופרינש לפלוני ובא שמעון למעגנץ ולא נתן החפצים לפלוני לאחר זמן גדול בא אחיו של ראובן למעגנץ ושאל [את] שמעון נתת החפצים שנתן לך אחי למי שנשתלח וענה לו שמעון הזכרתני שמיום שנתנם לי ראובן לא ראיתים ולא זכרתים ולא ידעתי היכן נאבדו אבל ודאי נתחייבתי בתשלומין ועכשיו רוצה שמעון לשלם כשוין שהיו שוין בארץ הגר והתובעי' רוצים כשוה שהן שוי' במעגנץ עתה הוצרכנו לידע עם מי הדין. כך דעתי נוטה שאלו הי' יודעי' באיזה מקום נאבדו החפצים [שיה חייב] לשלם כשוים באותו מקום עכשיו שזה אומר כך וזה אומר כך נראה לנו שהדין עם התובעים שי"ל שהובאו החפצים למעגנץ ושם נאבדו ונתחייב שמעון בתשלום כשוים במעגנץ כדתנן (גיטין ל"א ע"א) [המניח] פירות להיות מפריש עליהם תרומה ומעשה ומעות להיות מפריש עליהן מעשר שני מפריש עליהן בחזקת [שהן] קיימי' ואם אבדו ה"ז חושש מעת לעת רבי יוחנן אמר מעל"ע של בדיקה ר' אלעזר בן אנטיגנוס משום ר' אלעזר בר ינאי [אמר] מעל"ע של הנחה וקיי"ל כר"י דהא אתותב ר"א אלמא [שאבודים] היו מעל"ע הרגשת אגדתו הלכך יש לשלם לשמעון כשוים במעגנץ.
1