תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתק״נTeshuvot Maharam, Prague Edition 950
א׳תתקנ. עביד אינש דינא לנפשיה (ב"ק כ"ז ע"ב) רבותינו שבשפיר"א פסקו בראובן שהיה חייב לשמעון ולא פרעו שיכול שמעון לקח ולתפוס בכל מה שימצא משום דעביד אינש דינא לנפש'י' וכתבתי להם לא תתלו בוקי סריקי [ברב נחמן] דא"כ עשיתם ר"נ טועה בדבר משנה אפי' מקרא נמי לא קרא דתנן בפ' המקבל (בבא מציעא קי"ג ע"א) המלוה את חבירו לא ימשכננו ואמר שמואל התם דאפי' שליח ב"ד מנתח נתוחי בשוק דוקא ולא יכנוס לביתו אבל המלוה עצמו אפי' בשוק לא וקרא נמי כתי' בחוץ תעמוד והאיש וגו' והא דאמרי' הכא עביד אינש דינא לנפשי' אפי' לכנוס לבית חבירו היינו החפץ שלו המבורר שכיון שזה החפץ עצמו שלו הוא יכול [לקחו] בכל מקום שימצאו אבל למשכנו ולקח משל חבירו בשביל חובו אינו רשאי בלא שליח ב"ד וכן מוכח כל ההלכה דוקא דבר שהוא שלו. מאיר ב"ר ברוך ז"ל.
1