תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקס״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 966

א׳תתקסו. דבר פשוט הוא מביעתא בכותחא שהאשה גובה כתו' מאותן מעות שהשליש ראובן ביד שמעון ואמר תנם לבני בנישואין ובריא הי' ראובן באותה שעה ושוב מת ראובן ושוב מת בנו קודם הנישואין הי לא זכה בהן הבן מעולם באותן מעות ולא יצאו מרשות ראובן דקיי"ל אפי' אמר תן לו לאלתר הוי מצי ראובן למיהדר ביה לומר החזירם לי כל כמה דלא אתי' לידי' דבן [דתן] לא הוי כזכי במתנה אלא בחוב כמו שהוכיח ר"ת בספ"ק (דגיטין י"א ע"ב) אם לא במעמד שלשתן כ"ש בדין זה שלא רצה שיתנן לו אלא בשעת נישואין ואפי' אם באו ליד הבן קודם נישואין הי' צריך להחזיר שלא יצא מרשות ראובן מעלם. ואם תקניטני אומר אני אפי' לא מת הבן ונשא אשה אלמנת ראובן גובה כתובתה מאותן מעות דכיון דלא זיכה לו ראובן אותו בחייו אלא לכשישא אשה ובההיא שעתא כבר מת ראובן וא"א לו לבן לזכות באותן מעות אלא מכח מצוה לקיים דברי המת וכל מתנה שאדם זוכה בה מכח מצוה לקיים דברי המת או מתנת שכ"מ בכל נכסיו או מצוה מחמת מיתה דכולהו חיילו לאחר מיתה כדמשמע ס"פ יש נוחלין (בבא בתרא קל"ז ע"א) אשה גובה [פורנא] מהם כי אף ממתנת בריא איכא רבוותא דאמרי דגביא מיהו לא עבדי' עובדא הכי לאגבויי ממתנת בריא דחיילה מחיים אלא ממתנת שכ"מ דהויא לאחר מיתה וראי' מפ' נושאין (צ"ט ע"א) דגבי' ממתנת שכ"מ גבי יש מוכר את אביו להגבות לאמו כתובתה וכו' ולכל הפחות משמע מינה דגב' ממתנת שכ"מ ונוקמה במתנת שכ"מ. וכן משמע בפ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ג ע"א) דפריך השתא ירושה דאו' אלמנתו ניזונת מנכסיו מתנת שכ"מ מדרבנן מבעי' ובודאי כן הוא דאפי' אם לא מת הבן ונשא אשה אלמנת ראובן גובה מאותן מעות כמו שהוכחתי. ובפ"ק דגיטין (י"ג ע"א) האומר תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה ודייק בגמ' במאי עעסקי' אילימא [בבריא] כי צבורין מאי הוי והא לא משך ומקשינן מאי פריך לישני משום דמצוה לקיים דברי המת [אלא ודאי דלא אמרי' מצוה לקיים דברי המת] אלא כשהושלש לכך כי ההיא דס"פ מציאת האשה (כתובות ע' ע"א) וההוא דגיטין לא הושלש לכך מ"מ ש"מ דאפי' הושלש לכך אי אמר תנו מנה זו לפלוני לאלתר ומת קודם שבא לידו לא זכה בחייו אלא לאחר מותו מטעם דמצוה לקיים דברי המת [אא"כ דבשעת] מיתת הנותן הנכסי' היו בידו וכ"ש ב'דן זה דלא צוה לתת לו לאלתר אלא לנישואין וקדמתו כבר שעבוד הכתו' הלכך לית דין ולית דיין מכמה ראייות ברורות שהאשה גובה כתו' מאותן מעות וכל דיינא דלא דן כי האי דינא לא דיינא הוא ושלום מאיר ב"ב זלה"ה.