תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקס״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 968
א׳תתקסח. על בני העיר שנקשרו יחד [מקצתן] או [רובן] ושמו לשם ראש אחד שלא מדעת כולן ורוצי' להשתרר על השאר שלא כדת להטיל המס וכל מילי דשמיא ודמתא [כרצונם] להקל ולמחיר לא אדונים הם בדבר זה כי [אינם רשאים] לחדש דבר בלא דעת כולם דהא דאמר (ב"ב ח' ע"ב) ורשאי' בני העיר להסיע על קיצותן היינו מדעת כולם וקמ"ל דבדבור בעלמא בלא קנין הן הדברי' הנקני' באמירה ורשאי' לקנוס את מי שקבל עליו [ תחלה] ועבר על [תקנתן[ רשאי' לגבות הקנס כאשר קימו וקבלו עליהם [לקנוס] בכך או בכך העובר או ז' טובי העיר שהובררו מתחלה מדעת כל אנשי [העיר] לעיוני במילי דמתא לקנוס ולענוש גם הם רשאי' [להסיע] על קיצותן אבל כגון אלו שמלכו מעצמן לאו כל כמיניהו היכא דאיכא גברא רבה כדאמ' בפ"ק דב"ב (ט' ע"א) גבי הנהו טבחי [דאתנו] בהדי הדדי דכל דעביד ביומא דחברי' [ניקרעוה למשכיה] כו' אבל היכא דאיכא [אדם] חשוב לאו כל כמיניהו דמתנו אלמא אפי' התנאי שעשו ביניהם [בעצמם] כיון דלא עביד מדעתי' דאדם חשוב שביניהם [לא מהני] כ"ש דלא כל כמיניהו לעשות תקנתן על גברא רבה וכלל כלל אין הדעת סובלתו אחרי שזה הר' מאיר כהן חפץ לישא עמהם בכל מיני עול שיתנו מכל אשר להם ע"פ [החיוב] או יבררו מטילי' מס מדעתו כמו מדעתם ואם בכל זאת לא ישמעו לו להעביטו ביד גוים עוד [או] ע"פ [עצמם] רשאי הוא להציל את שלו מהם בכל מה שיוכל אף לכנוס לבית חבירו ולטול את שלו ואף בידי גוים דקיי"ל עביד אינש דינא לנפשי' (ב"ק כ"ז ע"ב) דנהי [בהמלוה] את חבירו תנן פ' המקבל (בבא מציעא קי"ג ע"א) לא ימשכננו ואף שליח ב"ד מנתח נתוחי ותו לא ח"מ למשכן דבר אחר עבור שלו אבל לטול חפץ שלו עביד אינש דינא לנפשי' [מאה פנדי בפנדא למחייב היא לנקוט] פיזרא וליתיב כדאמר פ' המניח (בבא קמא כ"ז ע"ב כ"ח ע"א) ואם בשעה שהעבטתם אותו מדעת בידי גוים שלא כדת [והוא עשה דבר] כנגדכם להציל את שלו מידכם יפה עשה וכדין וכשורה כדפי' לעיל לכן חדלו לעושת עוד כדבר הרע הזה ואם תאבו ושמעתם כי יבא דבריכם וכבדנוכם ושלום מאיר ב"ר ברוך ז"ל.
1