תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקע״אTeshuvot Maharam, Prague Edition 971
א׳תתקעא. מעשה בבחור אחד שהלך בספינה וג' ערלים היו עמו ונטבע הוא והגוים שעמו ויהודי אחד וגוים הרבה שמעו שצעקו הושיענו אלקים כי באו מים עד נפש ושוב מצאנו הספינה פיה למטה וכלי הבחור טבעו כמו כן בדקו וחפשו אחריו ולא מצאנוהו ובמקום שנטבע סלעים וטרשים ועיקולים והגליד גדול היה שולל ושוטף כל הנמצא ועתה קרובי האשה אומרי' שיש עדות בודאי שמת כי יהודי אחד יעיד על נשמתו שמת כי [הלך] עם דייגים שפרסו מצודתם אחריו ואמרו כי לא היה שום טבוע יכול לצאת והנני מסופק בדן זה שהרי חכמי' הקילו בכל דוכתי' בעדות אשה יותר משאר עדיות מוך חומר כו' (יבמות פ"ח ע"א) וגם החמירו במים שאין להם סוף (שם קכ"א ע"א) כי יכולני לתלות שגל זה מסרו לגל אחר [דוקא בזה] יש לחוש אבל בנדון זה שיש מכשולי' ותקולין ונסין באמצעות הנהר וסלעים [וטרשים] באמצע וחתיכות גסות של גליד מכסים את הנטבע והם דוחקי' אותו לעומק ומפרקי' גופו לנתחים זה ודאי ולהחמיר איכא ס"ס והי' לנו לומר דלא מוציאו מידי ודאי וכ"ש שהעד רוצה להעיד [שמת] בודאי שהיה ראוי להתירה שלא תשב הבחורה עגונה כל ימיה כי שקדו על תקנת בנות ישראל. תשובה כלום חלקנו אלא [בין מים] שיש להן סוף למים שאין להן סוף אבל [שאין ] להן סוף גופי' לא פליג רבנן כלל בן היכא דאיכא סלעים וטרשים להיכא דליכא וכזאת החמירו חכמי' בעדות אשה נפל לגוב אריות נפל לכבשן האש אין מעידי' עליו (יבמות קכ"א ע"א) [אלמא] כה"ג לא אזלי' בתר רובא ואף [אנו] היינו מוצאי' ברצון תקנה לעגונא אבל מה נעשה אין לנו אלא דברי רבותינו [שאמרו] נפל במים שאין להן סוף אשתו אסורה כו' וכבר טרחו קמאי דלקמן למצא צד היתר ולא עלה בידם מאיר ב"ר ברוך ז"ל.
1