תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתק״עTeshuvot Maharam, Prague Edition 970
א׳תתקע. יורינו מורינו על ראובן ושמעון שיש להם בית [בשותפות] לראובן חלק רביע ולשמעון ג' חלקים ובא ראובן ושעבד לגוי חלקו לקבל ממנו ט"ו זקוקי' ולתת לו לכל שנה ושנה זקוק וכן יעשה לעולם ואין כח לגוי על הקרקע יותר כי אם זקוק לשנה גם משפט לגוי הקונה שאם בא ראובן למכור גוף הקרקע חלקו הרביעי צריך לתת לאותו גוי [בי"ב] פחות מלאיש אחר גם אם יפול דליקה בבית זה לא יפסיד הגוי ומ"מ יתן לו ראובן זקוק לשנה ואם לא יתן אז יהיה גוף הקרקע של חלק ראובן קנוי לגוי לעולם ובא ראובן לנינו ואמר אך דעתי למכור לגוי כי צריך אני למעות ואמר לשמעון אם תחפוץ לתת כ"כ כסף כמו שהגוי רוצה לתת לי תהיה קודם כי אתה שותפי וגדול זה ממצרן לבד והשיב שמעון אמת הדבר לך חלק רביעי ולי ג' חלקים וחלקי אינו מבורר לכן אין רצוני שתמכור לגוי [מאומה] ולהרביע ארי אמצראי כי פיהם שוא ושקר ובעלילה קלה יכול לבא עלי ומה שאתה אומר קנה אתה כמו הגוי גם זה איננו שוה לי כי שמא אע"פ שהייתי נותן לך ט"ו זקוקי' או יותר לקבל ממך זקוק לשנה שמא לא הייתי פטור ממס מאותו כסף שהייתי נותן לך גם שמא יש עון בדבר בעבור הרבית לכן איני חפץ במכירתך לגוי וגם אני לא אקנהו. אין פנאי להאריך ובקצרה אשיב לכם הנראה בעיני הא דאמר בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ד ע"א) האי ישראל דזבין לי ארעא לגוי על מצרא דישראל חברי' משמתי' לי' כו' ה"מ כשהישראל רוצה לתת לו כמו הגוי [אבל כשאין הישראל רוצה לתת לו כמו הגוי לא] כי המוכר אין לו להקפיד בכך שלא ירביץ עליו הארי כמו שפי' ר"ת שם הלכך שמעון צריך לעשות לראובן כל מה שהגוי חפץ לעשות לו ואם אי אפשר מפני שהוא רבית יעשה לו דבר שישומו ביה תלתא שהוא שוה כל כך כמו שהגוי רצה לתת לו ועוד נראה דשמעון יכול לקנותו ולתת כמו שהגוי נותן דאין כאן רבית כלל שהרי אין כאן הלואה אלא מכר גמור שאין ראובן יכול לפדותו לעולם והיא מוחלטת ביד שמעון מעכשיו רק שהתנה עמו תנאי בשעת מכר שיהא הוא קודם לכל אדם להשכירה לו ושלא יוכל להעלות בדמי שכירותה יותר מזקוק לשנה וכה וזכות שיש לו ללוקח בקרקע לא יוכל להיות מופקע לעולם בשום ענין וא"כ מה הלואה ומה רבית יש בכאן אבל תנאי ושיור ששייר המוכר לעצמו יכול להיות מופקע אם לא יתן שכרו בזמנו וכל שראובן חפץ יוכל להסתלק מן הקרקע מכל וכל ואינו משועבד לשמעון בשום דבר אלא כשימשוך ידו ישכירנו שמעון לאחר מי שירצה אלו מכר לו הקרקע בסתם בט"ו זקוקי' בלא שום תנאי ואחר זמן עשו קיום זה עם זה שלא להשכיר לאחר אלא לו בכך וכך לשנה וכי לא היתה מותר דאין כאן צד רבית ומה לי אם עשו תנאי זה לאחר המכירה ומה לי בשעת המכירה הא אמרי' פ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ה ע"ב) פעמים שהלוקח מותר ומוכר אסור דא"ל קני ארעא מעכשיו וזוזי ליהוי הלואה גבך כ"ש בדין זה שאין כאן צד הלואה לא ללוקח במוכר ולא [למוכר בלוקח] דשרי. ולענין חלוקת הבית איזה מהם שיתבע ללוק יחלוקו זה יטול ג' חלקים וזה רביע ואם יש חדרים ובנינים מצד אחד יותר מצד אחר יעלו בכספים ואם יש לתן לשמעון כל ג' חלקים מצד אחד דבר זה מפורש באורך ברמז תתקמ"ח כל דיני חלוקים שאדם יכול לשאול ואם אחד איו כדי חלוקה וחבירו אומר לו אציגה נא עמך מחלקי שיבא מחלקי וחלקך כדי דירה כל זה פי' וכל צדדים וצדדי צדדי' תמצא מבואר יפה באותן תשובות. מאיר בר' ברוך זלה"ה.
1