תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקפ״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 987
א׳תתקפז. תאיר עינינו על אודות אלמנה ויתום שטענו ע"פ אפטרופוס על אודות קרקע שניתן ליתומי' מכח זקינתם שלא יהא משועבד לכתובת [אמם וזקנתם] לא נשבעה על כתובתה אמנם היתומי' הוציאו שטר שאביהם מחל שבועת כתו' וגם הקנה לה תביעת המטלטלי' העודפי' על הכתובתה ועתה טוענת האלמנה שמיד כשמת חמי [היו] הנכסי' משועבדי' לכתובתי ולאו כל כמיני' דבעלי למחול לאמו השבועה בלא קנין [שלי] כי שמא חמי התפיס צררי [לחמותי] וכל הקרקעות היו עודפי' על כתובתה ואין האלמנה פי' הזקנה גובה מנכסי יתומים אלא בשבועה וכל זמן שלא נשבע נכסי בחזקת יתמי קיימי ובעלי המתנה לא זכו במתנה והיינו יתומים או נאמר מאחר שבעלה המת מחל שבועת כתובתה יש כח בידו מחול לאמו כי שמא הי' נודע לו שלא הי' לה עודף ולא הי' צריך להשביעה ואע"פ שכתוב בשטר המחילה וגם מחלתי לך הנכסים העודפי' על שטר כתו' שמא כתב לשופרא דשטרי משום שהשבועה נתקנה בשביל התפסת צררי או נאמר מאחר [שהודה שיש לה עודף] לאו כל כמיני' להקנות לאמו בלא קנין אשתו או נאמר מאחר שיש ספק בדבר הוי ראוי ואין אשה גובה כתובתה מן הראוי או נאמר מיד כשמת חמיה אז הי' ברושת בעלה כמו גבוי עד שתגבה אותו אמם בשבועה וא"ת הו"ל למימר משביעי' אותה [ואת הבאים] ברשותה [פירוש] מקבלי המתנה ובדין זה אין שייך למימר כי לא ידעו כלל במילי דזקינתם כי קטנים היו או אם נאמר כי גדלי נשבעי' שבועת יורשי' שלא פקדנו אבא או נאמר לא עדיפי מאביהן אלו הי' קיים לא הי' כח לתת באותן נכסי' בלא [אמם] ולהפקיע כתו' אמם מירושה שנפלה כבר ואע"פ שהיתומי' קטנים אנו צריכים לזקק בדין זה כי ממ"נ צריך מכור הקרקע לצורך מזונות היתומי' אם יזכו והאלמנה אם תזכה.
1
ב׳תשובה. נראה כאן מכרמה טעמי' שאין לאלמנה על היתומי' כלום וזכו היתומי' במתנה שנתנה זקינתם לאביהם [ואחריו] להם כמו נכסי לך ואחריך לפלוני [דכשמת] ראשון קנה שני (ב"ב קל"ו ע"ב) ובלבד הבנים שנולדו לו כבר בשעת המתנה [זכו במתנה אבל הנולדים אח"כ לא דהא אין אדם מקנה לדבר שלא בא לעולם דבשעה שנולדו כבר הדר סודרי' למארי' ולהכי לא זכו אלא הנולדים כבר בשעת המתנה] אבל האלמנה אין לה כלם דלמא אין שם מותר על כתובת הזקינה ואי משום שכתב שמהל לה כל המותר שיש לה עודף על כתובתה רי הודה שיש מותר חדא אין בלשון הזה לשון הודאה דלמא כמו שכתבת' כל מותר שיש להסתפק שיש לה עודף על כתו' ועוד מי יכול לידע מתוך הודאתו כמה יש מותר דלמא שוה פרוטה ותו לא ועוד אפי' לפי דבריה שטוענת דמיד כשמת חמיה ירש אותו בעלה [ונשתעבדו] לכתו' מקרקעי ומטלטלי של חמיה חלק בעלה ולא היה לו כח למחול ולהפקיע שיעבוד כתו' מה אינו דה"מ מקרקעי אבל מטלטלי יכול למכור ולתן [ולא] תגבה מהן כתובתה מדלא כתבי' בכתובה מטלטלי אגב מקרקעי וטעמא הוי משום דא"כ בטלה תקנת השוק ולאו דוקא [למכור] אלא ה"ה מתנת בריא כמ"ש ר"י ואין להאריך כי יותר ממה שאני כותב בפני כבודכם [הכל] עמכם וא"כ כיון שפטרה משבועה והימנה לגבות כל נכסי בעלה הידועי' בכתו' ועוד נתן לה במתנה המטלטלי' העודפי' על כתו' יש לה כח לתת במתנה בריא להפקיע השיעבוד אשתו [מהן] כדפי' ועוד דל כל זה] מכאן [כיון] דטענתה טענת ספק [היא] דדלמא לא הי' שם מותר על כתו' נמצא שהיא טוענת טענת ספק והן ודאי זוכי' בנכסי' ממ"נ אי לא הו' מותר [זכו] במתנה ואפי' אי הוי מותר יורשי' הן את אביהן ונכסי ממ"נ בחזקתיהו קיימו עד שתשבע אמם [וזאת בטענתה וענת ספק] אין [יכולה להוציא מידם] דאין ספק מוציא מידי ודאי ועוד דאין האלמנה גובה את כתובתה אלא בשבועה והיא אינה יכולה לשבע [שהי'] שם מותר.
2