תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקפ״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 988
א׳תתקפח. ועוד הא אמרי' בפ' הכותב (כתובות פ"ד ע"א) מי שמת והניח פקדון או מלוה ביד אחרים כו' עד ר"ע אומר ינתנו ליורשי' שכולן צריכי' שבועה והיורשי' א"צ שבועה והלכתא [כותי'] כדפסקי' בגמרא ה"נ כיון דהיתומי' ממ"נ זוכי' קודם שנשבעה והיא אינה יכולה לזכות אלא בשבועה נכסי [בחזקתן] קיימי ותו לא [מצית] לאפוקי בטענת ספק מחזקתיהו ולשבע ואפי' ר' טרפון מודה הכא כיו דלא מצי' לשבע בספק ואף שבועה שלא פקדנו כו' [אין להשביע היתומי' דלא תקנו חכמי' שבועת יתומי' שלא פקדנו אבא] אלא לטול כגון שיש להם שטר ורוצי' לגבות מן היתומי' אבל כשהם נתבעי' והתובע טוען טענת שמא שאמר השבעו לי שאינכם יודעי' שאביכם הי' חייב לי [אין] נשבעי' בטענת שמא ואפי' גדולים כ"ש יתומי' קטנים וכן אני רגיל לדון ושוב שמעתי כמו כן בשם הר' שמעיה מטרונא ושוב מצאתי [שכן] כתב ר' יהודה מפרי"ש בס"פ המוכר את הבית ושוב מצאתי בתשו' רב פלטוי גאון ז"ל לגמרי כדברי וכן [דנין] בהרבה מקומות של הגדולים ששמעו דברי וישרו בעיניהם. אמנם רבי' שמואל פי' בס"פ המוכר את הבית (בבא בתרא ע' ע"ב) נשבעי' שבועת יורשי' אפי' כשהן נתבעי' ולא נהירא כדפי' ורב פלטיאל כתב שיש להחרים על היורשי' ועל כל [היודע] מזה שיעיד בפני ב"ד ועוד מצאתי [און] לי בתשו' רב צמח ז"ל על דין [אחד] וסיים בו כך וכל מי שאינו גובה אלא בשבועה ואינו יבול לשבע פקע ממונו ואין גובה בין אלמנה בין בע"ח וזה ראי' למאי [דפרישת]. [כתובה] לעיל בסי' [רנ"ט]).
1