תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקצ״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 995
א׳תתקצה. האר עינינו בדין לאה שטוענת על הקהל לקחתם ממני מס שלא כדת עבור המס טרם בואי לעירי אך שהעירונים צוו לתת [ליהודי] אחד ומאז היה כגבוי ואני לאחר כן באתי ולא נתחייבתי עמכם בזה המס ואם היהודי הרחיב עמכם הזמן ולא נגבה המס עד אחרי בואי בזה אין לי חובה ואף אם באתי מיד אחר תביעת המס הייתי פטורה כ"ש שלא באתי עד אחר שצוו העירונים לתת המס ליהודי שמאז היה אחרי אשר נפטרתי מן העירונים והקהל משיבי' כדין עשינו לך כי שלחת מעותיך קודם התביעה [והלוית] וגם אחותך השכירה לצורכך בית ורגלים לדבר שהי' רצונך לגור פה והכל הולך אחר התביעה וראי' לדבר מחתן שנשא אשה אחר [תביעה קודם] לבבייה שצריך לתן והקהל מחייבי' והדבר תלוי בהם וגם העירונים גרמו לנפשותינו לעשות כמו שעשו ברינוס והדין נותן שהי' לך לתן אפי' אם היית באה לאחר התביעה ולאה משיבה להד"ם ששלחתי המעות וגם אם שלחתום לכאן לא הלוו אותם וגם המס לא הי' להצלת נפשות אך כך הורגלתם כל הימים לתת מס לעירונים כאשר יתבעו וגם לא היה בדעתי לגור פה אך שאחותי ברחה מן הישוב וברחתי אחריה כי העמידה אותי לערב ועדיין לא הייתי בא בע"א והכל הולך [התביעה] וראי' לדבר היוצא מן העיר בין תביעה לגבייה צריך לתן מס וראי' שלהם ליתא וגם אחותי לא השכירה הבית טרם בואי אך בעצמי השכרתיו וגם אשר חייבתוני אתם לא תוכלו לחייבני כי נוגעים בדבר אתם. למה אתם שואלים דיני מסים שמהלכות מדינה הם נהרא ופשטי' ורבו מהם חילוקי מנהגים ומה צורך להודיעכם מנהג מקומינו ושמא אין [מנהג] מקומכם כך ונ"ל אחרי שלאה באתה שמה אחרי שכבר נסתלקו הקהל מן העירונים לגמרי שאפי' אם לא פורעי' הקהל לאותו יהודי שצוו העירונים לא היו לעירונים עסק עם הקהל בכך נראה אם הקהל באי' להוציא מלאה לומר מנהגינו הוא כך שאת חייבת עליהם להביא ראי שמנהגם כך הוא דנהי שאני אומר דכל יחיד המדיין עם קהלו עבור מס ואמר לא אתן כי איני חייב והקהל אומר אתה חייב יש לו לתן המס ושוב אם ירצה יתבע את הקהל ולא [שהם יהי'] תתובעי' ודמיא לההוא דאיזהו נשך (ע"ג ע"ב) ובפ' החולץ (יבמות מ"ו ע"א) [דמוהרקיהו דהני בטפסי דמלכא מנח] וכו' הכא כיון שנסתלקו הקהל כבר עם העירונים לגמרי טרם בואה הדין עם לאה דכגבוי דמי ומיהו לפי מנהגם חייבת כי אחרי שהי' דרה בעיר עתה ע"כ הרי היא כאנשי העיר לכל מנהגם ועל הקהל להביא ראי' שכך מנהגם ואין מביאי' ראי' מאנשי העיר שהם נותני' מס ולמיתב בי תרי מיניהו מאי דקיימו להו ולסהדי ליכא למימר דנהי דרבי' שמשון פירוש כן בחזקת הבתם (מ"ג ע"א) כי היכא דמצי בי תרי מיניהו לסלוקי ולמדייני [אם לא היכא דלשמיעה קאי כדאי'] בחזקת הבתים (שם) [ה"נ] לאסהודי ואע"ג דבעי' תחלתו וסופו בכשרות ה"מ לענין קורבה ופסול אבל [נוגע] מחמת ממו דלאו פסול גמור הוא לא בעי' תחלתו וסופו בכשרות רבינו ברוך שירפונטין לא פי' כן בפ' בא סימן אלא פי' לדין כשר ע"י סילוק אבל לא לענין עדות דהא בעי' תחלתו וסופו בכשרות ואע"ג דאמרי' בפ' (בא סימן מ"ט ע"ב) כל [הכשר לדון] כשר להעיד תירץ דהיינו [בלהבא] כל הכשר לדון כשר להעיד מה שיראה מכאן ואילך וקרוב מחמת ממון לאחר שנסתלק שכשר לדון מכאן ולהבא כך דינו של הגדת עדות וכשר נמי להעיד מה שיראה מכאן ולהבא וק"ל ונראי' דברי רבי' ברוך מדפריך פ' חזקת הבתים ג' זימני' ולסלקו בי תרי מיניהו ולידיינו ולא פריך הכי על עדות ולסלקו בי תרי מיניהו ולסהדי מכלל דלעדות לא מהני סילוק. ואם יתברר הדבר ששכרה שם בית מעיקרא יראה לי דלענין מס חייבת כדתניא (ב"ב ז' ע"ב) ואם קנה שם בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד. ושלום מאיר בר' ברוך זלה"ה.
1