תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקצ״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 996
א׳תתקצו. יגיד לנו מהר"ם המשפט על ראובן שטען הוצרכתי למכור ביתי שיש לי במקום פלוני מחמת דוחקי והלכתי אל לוי ואמרתי לו שיקנהו ע"מ שאם לא ירצו המצרנים לקנותו כי הם קודמי' ואמר לוי אקנהו אבל יש לך לתקוע כפך ולתת ערבון ביד נאמן בעבור י' ליטר' שלא תמכרהו לשום אדם כ"א [לי] אם לא ירצו המצרנים לקנותו וכן עשיתי תקעתי כפי וגם מסרתי ערבון לידך י' ליטר' שאם אחזור שתתן הערבון ליד לוי ואז הלכתי למקום פלוני ששם ביתי ואמרתי למצרנים איך התניתי עם לוי שהמקח יבטל אם הם יקנהו אחרי שהם קודמי' ואמו לי אל תמכרהו לשום אדם כי נקח אותו בקכ"ה ליטר' כאשר [הנחת] ללוי ובתוך כך באו לידי מעאות ממקום אחר שלא הוצרכתי למוכרו ונמלכתי בקרובי ויעצוני שלא למוכרו והלכתי אצל המצרנים וחזרתי בי מלמכרו ותבעוני המצרנים לדין ואמרו שתואנה הייתי מבקש והייתי כמערים והוצרכתי לקבל עלי חרם שלא להערים בדבר והלכתי אצל רבותי שבמקום פלוני והצעתי הדברים לפניהם איך התניתי עם לוי ואיך מסרתי הערבון ותקעתי כפי לקיים התנאי [ואמרו] לי לא תפסיד בזה אחרי שהמצרנים רצו לקנות הרי המקח בטל ולוי מסולק ואמונתך פטורה ועתה תשיב לי הערבון אחרי שלוי מסולק ממנו מעתה והשיב שמעון קיימתי המנותי ונתתי הערבון ביד לוי כי כך היו התנאים שאם יקנהו המצרנים באלו קכ"ה וגם לאותו זמן אשר קבעת אז מקח לוי בטל אבל אם לא יקנוהו בסכום זה או אפי' בסכום זה אך מזמן אחר אז המקח למפרע קיים. ועל אלו התנאי' תקעת כפך דלא למיהדר ונתת לי המשכונות לתתנם ללוי אם תחזור בך ואחרי שחזרת בך אז מסרתי וקיימתי הימנוי ונתתים ללוי השיב ראובן מה שאמרת שיקבלם המשכונות אם אחזור בי אין דנין דיני קנסות בבבל וגם המשכונות לא הי' נקנין בהגבהה וגם אחרי שהמצרנים רצו לקנותו הרי לוי מסולק הימנו וגם אמרו לי הרבנים שבמקום פלוני כן השיב שמעון המשכונות היו נקנין בהגבהה כי קבלתי' מידך לידי ולביתי הולכתים ומה שאמרת שהרבני' אמרו כך זה לפי דבריך שהצעת לפניהם ואם הייתי שם להציע דברי גם אני לא הי' [אומרי'] לך כך סוף דבר קיימתי הימנותי בזה ומסרתי ללוי. ודע לך מורי שבא ע"א והעיד שכך התנו שאם לא יקנהו המצרנים לאותו זמן וגם באותו סכום שאז קנינו של לוי למפרע קיים וקבעו ג' שבועות שלא לאחר עוד המכירה או ללוי או למצרנים ועלה מורי שי' חרוץ לנו הדין כדי להוציאו לאמתו ולאורו. יהודה בהר"ר משולם.
1
ב׳אשיב בקצרה לאלופי ומיודעי דאותן משכונות שנתן ראובן ליד שמעון עבור י' ליטר' שאם לא יקיים תנאו ללוי שיתן שמעון ללוי [הי'] ליטר' במאי [לקנינהו] לוי הא אסמכתא [היא] ואסמכתא לא קניא אלא בקנין סודר בב"ד חשוב ומתוך דבריהם רואה אני שאפי' קנין כל דהו לא הי' שם הלכך לא קנה לוי המשכונות ויחזירם לראובן ואלו תקע כף שאם לא [יקיים] את דבריו שיתן ללוי י' ליטר' בדבר זה איכא פלוגתא אי אסמכתא קניא גבי נדרים ושבועות כי רבינו שמשון ז"ל כתב בתשו' דלא [קנה] דאמריה לגביה כמסירתו להדיוט אבל טפי ממסירה לא הויא ואני אומר [כמסירה] המועלת בהדיוט דכל דבר המועיל בהדיוט באיזה ענין שיועיל מקני לגבוה באמירה גרידת ואסמכתא מהניא בהדיוט בקנין בב"ד חשוב הלכך לגבוה באמירה גרידתא קניא אמירה וה"ה אם נשבע או נדר לתן להדיוט חפץ או כך וכךם מעות אם לא יקיים [תנאו] עאע"ג דאסמכתא היא חייב לתן לו דכל שבועות ונדרים אמירה לגבוה מקרי ויש לי ראיות הרבה לדברי ובתשו' אחת הארכתי ושוב מצאתי כדברי בתשו' הגאונים וכן אני דן אמנם בדין זה לא תקע כף על הי' ליטר' לתנם ללוי ולא היתה התקיעת כף כ"א לקיים המכירה ללוי הלכך יחזרו המשכונות לראובן. ומעתה אין כאן דין זולתי שלוי תובעו לקיים תקיעת כפו שתקע לו לקיים המכירה אם התנאים היו כדברי ראובן אז אינו חייב למכור ללוי ואם כדברי לוי אז הוא חייב לקיים המכירה ונ"ל אע"פ שיש ע"א שמעיד כדברי לוי היתה התקיעת כף אחרי שראובן מכחיש העד ואמר כך וכך תקעתי כפי נאמן וא"צ לשבע להכחיש העד שהרי התקיעת כף היא השבועה ואין שבועה אחר שבועה ואע"פ שיש בידי תשו' רבינו יוסף בר' מנחם שהעיד על ר' יוסף בר' יצחק שהיה מוציא ממון ע"י תקיעת כף ה"מ כשיש עדי' או שמודה שתקע כף ואינו חפץ לקיים אבל אם טוען קיימתי ושכנגדו טוען לא קיימת נאמן בלא שבועה אחרת ואפי' אם יש לכשנגדו ע"א כדפי'. ואע"פ שאני אומר ראובן שהיה חייב מעות לשמעון ותקע לו כף לרווחא דמלתא לפרעו עד זמן פלוני ואחר הזמן תובע אותו וזה אומר קיימתי וזה אומר לא [קיימת] נ"ל דראובן צריך לשבע שפרעו ובלא שבועה אינו פטור שאני התם דאפי' בלא תקיעת כף היה חייב לפרעו ואי אמר פרעתי הי' צריך לשבע בנקיטת חפץ כדמשמע בר"פ שבועת הדייני' (מ"א ע"א) [בין] בשבועה דאו' [ובין] בשבועה דרבנן דאין חילוק בין בועה דאו' לשבועה דרבנן אלא למילי דמפרש פ' שבועת הדייני' הלכך בתקיעת כף שתקע לא נפטר משבועה לפי שצריכה להיות בנקיטת חפץ אבל [בדין] זה דאלו לא תקע לי' ראובן ללוי לא הו"ל גבי' ולא מידי השתא נמי דתקע כף והוא אומר קיימתי תקיעת כפי לא משבעי' ליה תו לומר השבע שקיימת תקיעת כפך ואע"ג דאמרי' כל מקום ששנים מחייבי' אותו ממון ע"א מחייבו שבועה ואלו א"ל שנים תקעת כפך לקיים המכירה ללוי היינו כופי' אותו לקיים א"כ ע"א נמי יחייב אותו שבועה הא ליתא דכללא דכל מקום לא שייך אלא במלתא דממון שלא נשבע כבר אבל היכא שמשבע כבר אין שבועה על שבועה ותדע [דאלו אמר] לא ע"א נשבעת בנקיטת חפץ לקיים המכירה והוא אומר לא נשבעתי מי משבעי' לי' תו אע"ג דשנים היו מחייבים אותי אלו הי' שנים אומרי' כן. ותשו' הגאון היא מועתקת לכם ומוכח' בדברי' דדוקא בעדי' ושלום מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.
2