שו"ת מהרי"ק קע״הTeshuvot Maharik 175
א׳ודשאיל מר שאלתא אני דלא גמירנא צורתא דשמעתתא דבעי' צלותא בענין מאן דקרי באורייתא מטבותיה דמר אמינ' בה מילת' דתלי בפלוגת' דרברבת'. שהרי מצאתי כתוב בשם בנו של רבינו אשר בחקת התורה שלו שאל הר"ר אליעזר למהר"ר שמואל אם קראו שנים כל אחד ז' פסוקים והאחד לא קרא כי אם שנים מבעי' ליה אי אמרינן ה"מ לכתחילה לא יפחות משלשה פסוקים אבל דיעבד לא מהדרינן ליה שהרי קיים תקנת עזר' שתקן עשרה פסוקים ותנן בשני וחמישי אין מוסיף עליהם או דילמ' כיון דתקן לא יפחות משלשה פסוקים כמאן דלא קרי דמי ומהדרינן ליה. השיב אפי' לא קראו השלשה כי אם שלשה פסוקים לא מהדרינן ליה שהרי לא ברכו לבטלה ודבר שהיא תקנה לא מצינו דמהדרינן בדיעבד תדע דהא בירושלמי אפילו פרשת עמלק שאין בה כי אם תשעה פסוקים פריך והא אין קורין כו' ומשני שניא דא כלומר שהוא סדר היום ואפילו לכתחילה הנהיגו לקרותה כל שכן בדיעבד שאין להקפיד במנין הפסוקים ול"ק לדבריו איך נחלקו רב ושמואל בפרשת צו דלמר דולג ולמר פוסק להוי כפרשת עמלק דשאני ועוד מדקאמר כנגד מי תקנום משמע עיכוב' בדיעבד ולשון אין פוחתין מהם נראה דחיוב' הכי הוא ואם הקריאה שלא כהוגן יחזור ויקר' ומה בכך לכך אני אומר דאפילו בירך לאחריה דאותה ברכה נעשית בטעות זאת חקת התורה עכ"ל הרי לך דתלי' באשלי רברבי ומ"מ צריך להתיישב בדבר לדעת אנו על מי נסמוך ולפי הנרא' לע"ד הדעת מכרעת כדברי האומר ואפילו בדיעבד לא מהני חדא דבתראה הוה טפי וראה דברי הר"ר שמואל דאמר דמהני בדיעבד ולא קבלה מיניה ואנו מסורת בידינו ללכת אחרי דברי הפוסקים האחרונים כאשר ידעו דברי האחרונים טפי מינן. ועוד דלכאורה מאן דקאמר דהא דלא תקנו לקרא בקרבן דשבת כמו שתקנו לקרא בקרבן די"ט דהיינו משום דליכא אלא שני פסוקים ס"ל דאפי' דיעבד לא מהני אם לא קרא אלא שני פסוקים דאי מהני בדיעבד לא היה לנו להניח בשביל כך מלקרא בקרבן דשבת דאין לך דיעבד גדול מזה ואפי' מאן דלית ליה האי טעמ' היינו משום דקשי' ליה דיתחילו למעלה כמו שאנו עושין בראש חודש אבל אי לאו הך קושי' משמע דבזה מודה להך שינוי' דאומר דמשום דליכא אלא שני פסוקים לא קרינן בקרבן דשבת וגם כתב רבי' אבי"ה דמה שאנו קורין לכתחילה על פה פסוקים החסרים דהיינו דוק' היכ' שלא קרא עדיין ג' פסוקים כו'. ואי אומר דס"ל דאפילו בדיעבד לא מהני א"ש טפי מאי טעמ' דחינן הא מקמי הא דבקריאת הפסוק ע"פ ליכא איסור' רק לכתחילה כמ"ש הוא ובקריאת פחות מג' פסוקים איכא איסור אפילו בדיעבד אבל אם נאמר דס"ל בדיעבד מהני כדברי מהר"ר שמואל לא א"ש כל כך ואם כי בקל יש לדחות ראייה זו מ"מ זכר לדבר הוא קצת להכריח כדברי בעל חוקת התורה מצורף הני טעמי דלעיל וא"כ היה צריך לחזור ולברך כדמשמע מתוך לשון חקת התורה שכתב לעיל דהברכה הוי' בטעות ואם כי אנכי מדמה להכריח כדברי האומר דאף בדיעבד לא יועיל בפחות מג' פסוקים מ"מ לענין עשות מעשה עליך השלכתי היהב ואתה חכם כמלאך ה' צבאות ולא יצא מתחת ידך דבר שאינו מתוקן:
1