שו"ת מהרי"ק קע״וTeshuvot Maharik 176
א׳ועל ברית מילה שנראה תוך חג הסוכות ויש שהיו רוצים לדמות האכילה (א) שעושין מפירות אצל היולדת לסעודת חתן שהותרה חוץ לסוכה לע"ד אין נראה לדמותו ורואה אני דברי האומר דשאני התם שהיא מצוה גדולה לשמח חתן וכלה ונקראת סעודת מצוה בכל מקום אבל הכ' אינו אלא מנהג בעלמ' ומכל מקום לענין אכילת פירות בעלמ' כמו שרגילין לעשות נראה לע"ד שהמקל לא הפסיד מאחר שגם בלא שום צד מצוה אין חיוב בפירות אם לא הרוצה להחמיר. ועל דברי האומר להחמיר בסעודה זו מפני שאנו קובעין עליה כמו שכתבו הפוסקים ומה שאנו קובעים על הנילו"ש כו' קשי' לי שהרי כתב המרדכי בשבת פר' כל כתבי וז"ל וא"ת כיון שצריך לאכול בשבת וי"ט פת א"כ קשי' כו' עד וכן נמי קשה דקאומר פ"ב דסוכה דילפינן ט"ו מחג המצות ולילה הראשונה חוב' מכאן ואילך רשות עכ"ל וי"ל דיכול לאכול פחות מכביצה חוץ לסוכה עכ"ל משמע דכיון דפחות מכביצה הוי' אכילת עראי כדאמרינן בסוכה (דף כו) שריא חוץ לסוכה אפי' בסעודת דשחרית דיום טוב ולא אמרינן דסעודת י"ט משויה ליה קבע ואע"ג דפשיט' דחשיבה טפי וקבעינן עלה טפי מבאותה אכילות פירות שאנו עושין בליל ברית מילה וזה דבר פשוט כ"ש וכ"ש דקביעות שאנו קובעין אז על היין והפירות לא יגרום חיוב סוכה ומדאתינן עלה דסוכה אשאילך והודיעני דעתך הנכון במאי דקשה לי קצת בסוכה פרק הישן (סוכה דף כה) על מה שכתב שם (ב) המרדכי בשם הרא"ם וז"ל דאומר רבא מצטער פטור מן הסוכה כתב ר"א ממי"ץ בס"י פי' שיש צער בסוכה ובצאתו ינצל דכעין תדורו בענין ואין דרך בני אדם לעמוד בדירתן בצער עכ"ל. ויש לתמוה על זה דגרסינן בפ' הישן ואמר רבי אבא בר זבדא אומר רב אבל חייב בסוכה פשיט' מ"ד הואיל ואומר רבא מצטער פטור מן הסוכה הא נמי מצטער הוא קמ"ל כו'. עד איבעי לי' ליתובי דעתיה. ולפי דברי הרא"ם מאי אריא משום דאבעי ליתובי דעתיה תיפוק ליה דבצאתו מן הסוכה לא יחשך כאבו ולא ינצל מן הצער. דדוחק גדול הוא לו' שישיבת הסוכה תרבה עליו צער אבלו ואדרבה סבר' הוא בהפך:
1