שו"ת מהרי"ק נ״זTeshuvot Maharik 57
א׳שארית ישראל לא יעשו עולה והנה חטא ישראל חטאה גדולה כי נבלה עשה בישראל לבגוד באשת נעוריו על חלומותיו ועל דבריו כי בנשף בלילה הפך ישראל עורף ולא פנים ויקח כל אשר לאשתו נדונייתה ותכשיטיה עד טבעת קידושים ולא השאיר עוללות לפי מה שהוגד אלי ולפי מה שכתב מהר"ר מאיר יפה יצ"ו וכל זה באומרו כי אשתו מורדת בו ומרגלא קטטא כאשר ראיתי בהעתקת כתב הר' זנוול בק"ו יצ"ו קרובו. והנה דבר פשוט דלאו כל כמיניה ולא מפיו אנו חיין ועליו להביא ראיה שאין אשתו נוהגת עמו כשורה הן על פי עדים גמורים הן על פי השכנים והשכנות אשר בעיר פסויי"א כמו שכתב הרשב"א על כיוצא בזה ובלבד שלא יהיו השכנים ההם קרובים בענין שלא יהיו ראוים להאמינם וכל זמן שלא יביא ראי' לא מבעיא שאין יכול לתפוס נדונייתא שהכניסה היא אלא אפילו מה שהכניס אינו יכול לתפוס כי על מנת כן מכניסין הנדוניות שיהנו מהן הבעל והאשה יחד ומשועבדים כל הנכסים גם למזונות האשה ולפרנסה וכ"ש בהיות התנאי' מבוארים ביניהם שישלטו שניהם שוה בשוה בנכסים ולא יבריחו זה מזה ואפילו מקדש את האשה על תנאי שהוא מבטל מה שהוא מחוייב לה מן התורה כמו שאר כסות קיימא לן הלכה כרבי יהודה דדבר שבממון תנאו קיים כ"ש וכ"ש שהתנאי הוא אדרבה לקיים מה שכתוב בתורה דהיינו שיהיה הנכסים עומדים בחזקת שניהם למען שגם היא תזון ותתפרנס מהם דודאי תנאו קיים ואין רשאי לבטל התנאי כלל. לכן הנני גוזר עליך רבי ישראל בר' אליקים ז"ל בכח נח"ש אשר אין לו לחש שתחזיר כל מה שתפסת והברחת הן מה שהכנסת אתה הן מה שהכניסה היא הכל אל המקום אשר היה שם בתחל' בחזקתו הראשונה אשר היו אחרי הנשואין בטרם נחבאת לברוח. ואם יש לך שום טענה על אשתך מרת דירנא"ל ת"מ אשר מחמתה תרצה לומר שבדין תפסת מה שתפסת ברור לך דיין אחד בעבורך והיא גם היא תברור לן דיין אחר בעבורה בעיר פסויי"א למען יוכלו הדיינים לבא לתמצית הדברים ולדעת בשל מי הסער הזה על פי השכנים והשכנות כדכתבתי לעיל. ועל פי הדיינים הנזכר יהיה כל ריב וכל נגע אשר בין רבי ישראל הנז' ואשתו מרת דירנא"ל הנ"ל וכל זה בכח גזרתי הנ"ל ואם לא יוכלו הדיינים להשוות דעתם יבררו השני דיינים להם שליש ואם גם בשליש לא ישוו בשום ענין הקהל יתנו להם שליש. זאת לדעת אותם שאין קרובים לא לזה ולא לזה ואם באולי לא ימצא בעיר פסויי"א אנשים ממוצעים ואף כי רחוק הוא בעיני ירדו ישראל הנז' ואשתו הנז' לב"ד הסמוך כאשר לב"ד הסמוך משפט הגאולה וגם כי הקרוב קרוב קודם לדעת אמתת הדברים מי הוא המרגיל קטטה אם היא או הוא וכל זה בכח גזירתי. ועתה שמע ישראל אל המצות ואל החוקים כי יש מקוה לישראל על זאת. ואם ח"ו תתן כתף סוררת הלא כבר פשטה עליך גזירת אשלי רברבי אשר בפרא"ג יצ"ו וגם שאר רבותיי שבכל אתר ואתר ידעתי שיקנאו בדבר. וגם אנכי הצעיר לא אחשיך פי מלכתוב עליך מרורות כי אין ראוי לסבול שתהיינה בנות ישראל הפקר ח"ו וחלילה והיה אם שמוע תשמע וישמע אליך ה' וידעת כי שלום אהלך ושלום לכא"ל נאום הצעיר יוסף קולון בן מהר"ר שלמה זלה"ה:
1