שו"ת מהרי"ק ע״הTeshuvot Maharik 75
א׳ועל דבר המנורה. נתמלא ביתי אורה. בראותי דעתי מכוונת וישרה. מאמנת בתורה. דלפי הנלע"ד שהדין עמך ויפה דקדקת מתוך הברייתא דמדלא מפליג בדידה אפילו בבת שבע להכשיר ש"מ דאין כשרה בשום ענין בבת שבעה כי אם של עץ לת"ק ושל חרס לר' יוסי בר יהודה דהא פשיטא שיש יותר חדוש להכשיר בת שבע אע"ג שאינו דומה בגובה לשל מקדש מאחר שהיא דומה בעיקר תוארה ודמותה משיש חדוש בבת ה' או ו' או ח' אע"ג דגבהה י"ח טפחים כשל מקדש אלא ודאי דבת שבע לא תתכשר בהעדר ממנה הגובה. גם מה שדקדק' למה חוזר ושנה אבל של ז' לא יעשה כו' אלמא משמע דבא לכלול דבכל ענין אסורה של ז' אם לא של עץ סעד לדבריך הוא אך יש לדחות דמשום הכי חזר ושנה אבל של ז' כו' משום דבעי לאוספי אפילו שאר מיני מתכות לאיסור. דאי הוה תני ואפילו שאר מיני מתכות לא יעשה ולא הוה תני אבל של ז' וכו' הוה משמע לישנא דקאי אשל ה' ו' ח' ואע"ג שלא היינו יכולים לפרש הברייתא כך מ"מ אין לו לתפוס לשון מגומגם ולסמוך על בינותינו הצעירה. וגם אין לומר דליתני ברישא לא יעשה אדם מנורה תבנית מנורה ואפילו של שאר מיני מתכות ולא יצטרך לחזור שנית בסיפא אבל של ז' וכו'. חדא דא"כ פלוגתא דר' יוסי בר יהודה לא הוה מתני שפיר. ועוד דאי תנא הכא הוה אמינא דהא דקאמר דעושה הוא של ה' ו' ח' דדווקא בשאר מיני מתכות אבל של זהב לא. ונחזור לעיקר הדין דפשיטא שאסור לעשות בת ז' קנים אפילו אינה גבוהה י"ח טפחים דהא פשיטא דאפילו במקדש נראה דגובהה אינו מעכב דגובהה אינו כתוב כלל בקרא גם לא ידעו התוס' למצוא ראייה מן המקרא שיצטרך להיות י"ח טפחים אלא משום דכתיב וזה מעשה המנורה וז"ה בגימטרי' י"ח. וז"ל התוספות ושמעתי סמך מקרא דכתיב וזה בגימטרי' י"ח הוו עכ"ל משמע דאין זה אלא סמך בעלמא וא"כ נראה דאין מעכב ק"ו מגובה של מזבח העולה דנפקי לן מקראי לר' יודא כדאי' ליה ולר' יוסי כדאית ליה כדאיתא בזבחים ואפילו הכי שנינו בתוספ' דגבהה אינו מעכב. וכן כתב ג"כ רבינו משה בפרק שני דהלכות בית הבחירה וז"ל ד' קרנות של מזבח ויסודו ורבועו מעכבי כו' עד אבל מדת ארכה ומדת קומתה אין מעכבין עכ"ל ומסברא כ"ש גבהה של מנורה וכיון דאין מעכב פשיטא דאסור לעשות תבנית מנורה אפילו אינה גבוה י"ח טפחים. עוד נלע"ד להביא ראייה לדבריך דודאי אין צריך לעשות דוגמא ממש שהרי שנינו בברייתא לא יעשה אדם אכסדר' תבנית אולם ועל זה כתבו התוספ' וז"ל אכסדרה תבנית אולם אע"ג דאולם היו בו ד' מחיצות כדתנן במסכת מדות ואכסדרה אין לה כי אם ג' מחיצות דתנינא בפ"ק דב"ב עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת ולקמן אמרינן למה נברא עולם בה' שהרוצה לצאת הימנו יצא י"ל דמ"מ כיון שפתחו רחב וגבוה מאד היה ניכר כאלו אין לו רק ג' מחיצות עכ"ל. הרי לך בהדיא דאע"ג דאולם היה לו ד' מחיצות כיון שהיה נראה כאלו אין לו רק ג' מחיצות אסור לעשות אכסדרה בת ג' כתבניתו. אלמא במראית העין תלייא מילתא ואע"ג דלא עביד ממש דוגמת בית המקדש כ"ש הכא דפשיטא דכשהיא בת ז' קנים עם כפתורים ופרחים דומה לאותה של בית המקדש ואם ישאל השואל מה שפי' רש"י בפרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מג) וז"ל בית תבנית היכל שיהא כארכו וכרחבו ורומו שיעור מדות פתחיו אבל אם נשתנה במקצת מותר עכ"ל אלמא דבעינן ממש דוגמת מקדש י"ל דשאני בית דאי לא עביד ממש דוגמת מקדש לא מינכר כו' האי שיהיה תבנית מקדש דכמה בתי עבידי דגביהי ואריכי טובא אבל במנורה ליכא למימר הכי ואפי' נאמר דפליג על התוס' ולית ליה האי דיוקא דאכסדרה מ"מ בגובה של מנורה איכא למימר דלא פליג דבשלמא אורך היכל וגבהו ורומו ומדת פתחיו כתובי בקרא בהדיא אבל גובה של מנורה לא כתיב אלא דווקא סמך בעלמא כדפי' לעיל ואפילו נאמר דפליג אפי' בהא מי יכניס ראשו בין רש"י ותו' באיסור דאורייתא גם במה שדחה הדוחה באמרו שאין חילוק בין כפתור ופרח במנורת המקדש שבוש גמור הוא זה כי דבר פשוט הוא שבמנורה שאינה של זהב אין צריך לעשות כפתור ופרח כדאיתא בהדיא במנחות וכן כתב ר' משה וא"כ במנורה של כסף היאך נאמר דבהעדר החלק שבין כפתור ופרח לא מקרי דוגמת מקדש ואלו במקדש במנורה כיוצא בזה אין צריך להיות בו כפתור ופרח ופשיטא דכל דבר דכשר במקדש אסור לעשות בחוץ. דאי לא תימא הכי מה הביא ר' יוסי בר יודא ראיה להכשיר של עץ ממה שעשו בית חשמונאי ולמה הוצרכו חכמים להעמיד בשפודים של ברזל ה"ל למימר דאע"ג דבמקדש כשרה בשל עץ מ"מ לא קרינן בה דמות שמשים כיון שאינה של מתכות ועוד שהרי כתב ר"י מקורבי"ל וז"ל וכן אסור לעשות בית תבנית היכל כו' עד ותבנית של מנורה של ז' קנים אפילו בלא גביעים עכ"ל. הרי לך בהדיא דאפילו בלא גביעים אסור ומסתמא דה"ה בלא כפתורים ופרחים דהא גביעים כפתורים ופרחים מעכבים זה את זה כמו שכתב רבינו משה מיימון וגביעים דנקט משום דכתיב בקרא תחלה ומאחר דאסור לעשותה גם בלא כפתורים ופרחים א"כ פשיטא ופשיטא שבהעדר החלק שבנתיים לא יהא מותר לעשות' וזה אין צריך אריכות כלל. וכלל העולה לפי הנראה לע"ד שכל המתיר ומיקל בעשיית מנורה זו מקיל הוא באיסור של תורה ועתיד ליתן את הדין:
1