שו"ת מהרי"ט, חלק א קל״זTeshuvot Maharit, I 137
א׳שאלה ומה שאמר אותו החכם המשכן אשר עשה משה הוקם בירושלים טרם יבנה ב"ה והביא מן הכתוב ויקץ שלמה והנה חלום ויבא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' רואה אני שהחכם ההוא סבור שארון ה' היה בתוך המשכן וזה אינו שמשנלקח הארון כשמת עלי וחרבה שילה לא חזר הארון לאהל מועד אלא עשרים שנה ישב בקרית יערים ושלשים ושבע ישב בעיר ציון ובשנים הללו היה המשכן בנוב וגבעון והכי איתא בשלהי זבחים ימי אהל מועד שבנוב וגבעון נ"ז שנה ותנא כשמת עלי וחרבה שילה באו לנוב כשמת שמואל הרמתי חרבה נוב ובאו לגבעון וכתיב ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וכתיב והימים אשר מלך דוד וכו' הרי מוכרח שכל אותם נ"ז שנה של אוהל מועד שבנוב וגבעון היה הארון בקרית יערים ובציון עיר דוד ויפה הוכיח כ"ת ממה שכתוב בתוך האהל אשר נטה לו דוד כי לא היה באהל מועד וכן מפורש בד"ה ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל לפני משכן ה' וידרשהו שלמה והקהל ויעל עליו עולות אלף בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה וזה היה בגבעון והארון נטע לו דוד אהל בירושלי' ומה שכתב החכם כי שילה היה ירושלים לא מחכמה אמר כן דתנן בפרק קמא דמגילה אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה אוכלים בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה קדושת שילה יש אחריה היתר וכו' ותניא בפרק פרת חטאת מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים ולמה חלקן לתת היתר בין זה לזה שבנ"ז שנים שהיה המשכן בנוב וגבעון הותרו הבמות ותנן באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר והדבר ידוע ששילה היה אצל בית אל כדכתיב מימים ימימה וכו' ומלכיות חלוקו' היו מלכות ישראל בבית אל ומלכות יהודה בירושלים ואין צריך להאריך בזה הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
1