שו"ת מהרי"ט, חלק א קמ״הTeshuvot Maharit, I 145
א׳אזנימי'.
1
ב׳שאלה שאלתם זו שאמרו הכל עולי' למנין שבעה אפי' קטן אפי' אשה כמו שבא בטור סי' רפ"ב א"ח אם הוא דוקא לשביעי או אפי' לרביעי או לכהן או איזה שיהיה לפי שנפל הפרש ביניכם ובקשתם דעתי.
2
ג׳תשובה אם לא אמרו אלא דוקא לשביעי אין בדבר ספק דה"ה ו' וחמישי דמה הפרש יש בין ז' לו' אדרבה היה בדין להחמיר בז' לפי משנה ראשונה ששנינו במגילה הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה והעולי' באמצע לא היו מברכי' ויוצאים בברכה של ראשון ושביעי וא"א לגדולי' בני חיוב שיצאו בברכת קטן דלאו בר חיובא כמו שכתב הר"ן ז"ל וכתב ומיהו השתא דתיקון רבנן שיברכו כולם אשה או קטן קורין אפי' ראשון ואחרון ומכלל דבריו אתם למדים דבכל השבעה קטן עולה במניינם אלא שהרמב"ם ז"ל בפי' המשנה בפ' הקורא את המגילה עומד במה ששנינו קטן קורא בתורה כתב אמר א' מן הגאוני' האחרונים כי זה אחר השלישי ע"כ שנראה דעת הגאון דבג' הראשונים אין קטן עולה במני' ומ"מ נראה שהרמב"ם ז"ל לא סמך על סברת הגאון שהרי בפ' י"ב מה' תפלה כ' וז"ל קטן היודע לקרות ויודע למי מברכים עולה ממנין הקוראין עכ"ל ולא חלק בין ג' הראשונים לשאר.
3
ד׳ומיהו רבינו הרב מהרי"ק ז"ל הביא בסוף סי' קל"א משם הרוקח שכ' וז"ל ירושלמי א"ר יוחנן קטן לספר עושין אותו סניף נראה לקרות בתורה לז' כדמשמע בפ' הקורא עומד אבל לג' אין מצטרפין דמפסיק ואינו עולה וכן השיב רבינו נתן בעל הערוך ז"ל וכ' עליו הרב ז"ל דנראה מדברי הרוקח דהא דעושין אותו סניף הכונה לומר שמותר לעלות לס"ת אבל לא יעלה מהמנין ומ"ה לא התיר שיעלו ביום שאין קורין בו אלא שלשה משום דאין מוסיפין עליהם ע"כ דבריו.
4
ה׳והם תימא בעיני וכי אפשר לומר כן שלא יעלה למנין והלא בפירוש אתמר במגילה הכל עולי' למנין ז' אפילו קטן וכו' ומבעיא לן מפטיר מהו שיעלה למנין ז' אלמא למנין אמרו וכ"ת דלפי הירושלמי דקאמר עושין אותו סניף משמע ליה סניף לז' ולא שיעלה ממנין ז' אין לומר כן חדא דר' יוחנן לא הוה פליג אברייתא דמתניא במגילה דעולה למנין ממש ועוד אם איתא דפליג מי שבקי' מאי דמייתי בתלמוד' דידן משום הירושלמי ודברי הרוקח אינן אלא שבא למעט שלא יעלה ממנין ג' שלא אמרו אלא לשבעה לפי שירושלמי סתם ואמר לספר עושין אותו סניף דמשמ' בכל ענין בין לג' בין לז' לכך כתב דדוקא לשבעה משום דדייק לישנא דבריית' דמגיל' דקתני למנין ז' ולא קאמר עולה למנין סתם. והרב מהרי"ק ז"ל בסי' רפ"ב כ' דלפי דברי הרוקח נראה דלשבעה נמי אינו עולה אלא לאח' שקראו ג' ע"כ וגם זה אינו נ"ל מדבריו דכל היכא דאיכא ג' גדולים ליכ' הקפדה אם יהיה הקטן מהשלשה ראשוני' ולא בא אלא למעט היכא דאין קורין אלא ג' כגון בחול דאין עולה למנין ג' משום דפחות מג' לא אשכחן אבל הנך דתוספות משום כבוד י"ט ושבת ליכא קפידא אם יהיה והכי דייק לשון הירושלמי דקאמר עושין אותו סניף וסניף היינו להשלים מנין התוספות דאי ס"ד בכל ענין עולה הול"ל עולה למנין כנ"ל וכבר כתבתי לעיל דברי הר"ן ז"ל דמשמע ליה אפילו לראשון עולה וכן משמע מדברי רבינו ירוחם שהביא בסימן קל"א דעיר שכולה כהנים שכהן קורא פעמים ושוב יקראו נשים וקטנים.
5
ו׳ויש להסתפק אם כהן קטן יהיה עולה במקום כהן מי אמרינן כיון דטעמא דכהן פותח ראשון אע"פ שישראל גדול הדור קורא אחריו משום קדושתו הוא שאנו חולקין כבוד לכהנים וקטן לאו בר חלוקת כבוד הוא או דילמא דהא קורא ראשון אמרו לא שנא קטן לא שנא גדול ומדברי הר"ן שכתב שאשה או קטן קורין אפילו ראשון ואחרון אין ראיה דדילמא התם מיירי בקטן ישראל היכא שאין שם כהן אבל לא בכהן קטן ויש שם שבעה ישראלים גדולים. ומסתברא לי שאין חילוק בין כהן לוי לישראל דכי היכא דישראל השלישי עולה קטן במקומו אף כהן קטן ולוי קטן עולים כשאין שם כהנים ולוים גדולים ואף על פי שיש שם ז' ישראלים גדולים דלא אמרו כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל אלא מפני דרכי שלום דשבעה הוא דבעינן ואין חובה שיהא בהם כהן ולוי אלא משום דלא ליתו לאנצויי הוא דאמרו כהן קורא ראשון וכיון שכן מעלין כהן קטן מפני המחלוקת וראיה מדאמרי' בירושלמי בפרק הנזקין עיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום אלמא אין קפידא בכהן אלא כדי שלא יבואו לידי מחלוקת הילכך כיון דקטן עולה למנין ז' אף כהן קטן קורא ראשון מפני המחלוקת והיינו למאי דקי"ל דכהן קורא ראשון מדרבנן הוא ולמאי דאמרינן דכהן קורא ראשון מדאורייתא דכתיב וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון וכו' השתא נמי דאין שם כהן גדול יכול לקרא כהן קטן דכבוד הוא לזרעו של אהרן. וכ"ת דאין זה כבוד הציבור שיפתח ראשון ונראה שאין בדבר קפידא כיון דמשום שבח בית אביו הוא עולה אין זלזול לעולים אחריו בכך ויש ראיה לזה ממה שכ' הרא"ש בסוף פ"ק דקדושין אהא דאמרינן התם במסיבה הלך אחר זקנה ובישיבה הלך אחר חכמה והיכא דלא מופלג לא האי בחכמה ולא האי בזקנה בכל מקום הלך אחר זקנה ונתן טעם לפי שחכם יותר אינו בוש אם יקדים לו החכם הזקן ממנו שיודע הוא שבשביל זקנותו חולקין לו כבוד. אף כאן הדבר ידוע שלזרעו של אהרן חולקים כבוד שהרי אפילו כהן שהוא הדיוט קודם לחכם גדול. ואם היה לוי קטן אני מסופק אם יקרא כהן במקומו דבהא ליכא טעמא דאינצויי נאם הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
6