שו"ת מהרי"ט, חלק א ו׳Teshuvot Maharit, I 6
א׳שאלה שאלתם גרסי' בפ"ק דחולין אמר רב הונא בר רב קטינא אמר רשב"ל ג' פגימו' וכו' רב חסדא אמ' אף פגימת סכין וכו' עד וכלן כדי פגימת מזבח וכמה פגימת מזבח כדי שתחגור בה הצפורן. (לשון הרא"ש דפ"ק דחולין על הא דאמ' רב חסדא וכמ' פגימת מזבח כדי שתחגור בה צפורן) וכת' הרא"ש בפסקיו וז"ל ורב אלפס לא הביא הך דרב חסדא יש מפרשים דעתו דהוא סובר דהני דבדקי בשימשא ובמיא ורב פפא דבדק אבשרא ואטופרא פליגי אדרב חסד' וסברי דפגימ' כל דהו טרפי' אפי' אין הציפורן חוגר' בה ולי נראה כיון דפסק דבעי לבדוק אבשרא ואטופר' היינו כדי שתחגור בה צפורן וכל פגימ' שהוא מרגיש בצפורן היינו שתחגור בה הצפורן הילכך לא הוצרך להביא ההיא דרב חסדא עכ"ל. ואני בעניותי שמעתי ולא אבין דברי הרא"ש במה שכתב דכיון דפסק דבעי לבדוק אבשרא ואטופרא היינו כדי שתחגור בה צפורן וכו' דהא מילתא דפשיטא היא דלרב חסדא כל שאין הצפורן חוגרת והבשר חוגר בו טרפי' דטפי מרגיש בשר הרך מטופרא הקשה כדפי' רש"י אהא דאמר בסוריא בשרא אכלה בשרא לבדקיה וכי תימא לר' פפא אחר שהוצרך בדיקה אבשרא הרכה למאי איצטרי' בדיקה אטופרא הקשה כבר כתבו התוס' טעמא דמלתא משום ושט ומשום קנה ואיך שיהיה הדבר מבואר דרב פפא מחמיר מפי מרב חסדא בבדיקת הסכין אנא יאר פניו אלינו בהבנת כוונת דברי הרא"ש ז"ל.
1
ב׳תשובה דברי הרא"ש ז"ל הם פשוטין שהוא בא לחלוק על אותם שרצו לומר בדעתו של הרי"ף דהני דבדקי בשמשא ובמיא היינו בכל שהוא פליגי אדר' חסדא ואמר דהא ליתא דהני לא פליגי אדרב חסדא וכולהו ס"ל דפגימה כדי חגירת צפורן היא ולא כל שהוא והכרע גדול יש בדבר מדפריך תלמודא לר"ל אמאי לא תני פגימת סכין משמע דכ"ע ס"ל דפגימת סכין כדי חגירת צפורן ואי הני פליגי אדרב חסדא מאי פריך לריש לקיש דילמא ר"ל כהני ס"ל דבדיקת סכין בכל שהוא אלמא ליכא למ"ד דפגימת סכין בפחות מחגירת צפורן אלא שכל אחד היה נוהג לפי מה שהיה סבור שהוא בדיקה יותר יפה ואנה"נ ששיעור הפגימה תהיה כדי חגירת צפורן כמו שכתב הר"ן ז"ל וכן רב פפא דאמר צריך למבדקיה אבשרא ואטופרא אידי ואידי חד שיעורא הוא והיא כדי חגירת צפורן אלא שדרך שני הבדיקות כאחד טובים משום קנה ומשום ושט כמו הנהו דבדקו במיא ובשמשא אע"ג דלעולם הפגימה הוא כדי חגיר' צפורן כל חד סבר דהכי מבדיק טפי ותהי' ניכרת החגיר' יותר ה"נ אמר רב פפא דנבדקי' אבשרא ואטופרא דהכי מבדיק טפי ותהיה ניכרת יותר וזהו שכתב הרא"ש דפגימ' שמרגיש בצפורן היינו חגירת צפורן כלומר אינה הרגשה כל דהו וכיון שכן בדיקה דאבשרא דקאמר נמי לאו הרגשה כל דהו דא"כ אמאי אצטריך תו בדיקה דטופר' כיון דבדיק' דטופרא היינו חגירת צפורן אלא ודאי תרוייהו חגיר' צפורן הם הילכך לא הוצרך הרי"ף ז"ל להזכי' ההיא דרב חסד' משו' דפשיט' ליה דבדיקת טופרא היינו חגירת צפורן וכיון שכן אף בדיקת בשרא נמי מדקאמ' אבשרא וטופרא כדפי'. זהו הנראה לע"ד הצעיר יוסף בכמוהר"ר משה מטראני זלה"ה.
2