שו"ת מהרי"ט, חלק ב, חושן משפט פ״טTeshuvot Maharit, II, Choshen Mishpat 89
א׳מה ידעתי ולא תדעו אחי ורעי החכמים השלמים היושבים על המשפט ה' עליהם יחיו אך לעשות רצונכם חפצתי.
1
ב׳וראיתי לשון הפסק דין שעמדו בני ממונ' החזקות דאלמנה וראובן ושמעון שטענו שהי"ל חזקה באותו המקום ופסקו הדיינים שהמקו' של האלמנה ואינש לא ימחה בידה מעתה ועד עולם ועתה בא היורש ותובע המקום ההוא באומרו שהוא של האלמנ' כמו שמוכי' מתוך הפסק דין ויורשי הבעל אומרי' שהוא ידוע שהמקום הוא של אביהם והאלמנה מתה ואין כתובה יוצאה מתחת ידה וגם כי לא נשבעה על כתובתה נ"ל שהקרקע בחזקת הבעל הוא עומד ואין למדין מלשון זה להוציאו מחזקת בעליו ומה שכתוב בפסק דין שהמקום של האלמנה כלפי המערערים כתבו כן ולא באו לאפוקי הבעל שנתברר להם שהוא של אלמנה שגבתה מנכסי בעלה ולא נחיתו אלא להוציא מלבן של המערערים שהיו טוענים נגד האלמנה כתבו שהוא זכותה לפי שהיא באה לדון בפני ב"ד בעד בעלה ובעד היורשי' וראיה מהא דאמר' בס"פ הנושא את האשה ואשתמודענא דהני נכסי דמיתנא נינהו וכתב הר"ן בשם הרא"ש ז"ל דאפי' כתוב ואשתמודענא אינן מעידין אלא שהוא בחזקתו ואם בא אחד להוציאו מידו נותנים לו כו' כ"ש הכא שהקרקע בחזקתו של בעל הוא עומד ואין ראיה ממה שכתבו הב"ד שלא נכתב אלא לגבי המערער ועל יורשי האלמנה להביא ראיה בעדי' שהמקום שלה נאם אחיכם הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני ז"להה.
2