שו"ת מהרי"ט, חלק ב, יורה דעה י״דTeshuvot Maharit, II, Yoreh Deah 14
א׳גברא רבא דלביש מדא והמניכה דדהבא ויתיב בתוונא דלבא גלי עמיקתא ומסתרתא מסיקא שמעתתא אליבא דהלכת' מנרתא טהורתא ובוצינא דנהורא עמוק התורה ומרבה המשרה נהורא דאורייתא שריא עמיה רבא דאומתיה וחד בעמיה יוסף הוא השליט ומשביר בר יחיד ובר אוריין ובר אבהן הדיין המצויין הרב כמהר"ר יוסף מטראני נטרי' רחמנא ויסייעיה וכסא כבוד ינחילהו וירוממהו על גבי מרומי ההצלחות האמתיות אנס"ו. זה היום עשה ה' אגילה ואשמחה בחסדך כי מצאתי חן בעיניך אדוני להכירני לאחד מקטני עבדיו להשיב על שאלתי דבר דבור על אופני הפלפול והסברא הישרה דברי פי חכם חן אל עבר פניו ילכו כמראה הבזק מאירות ומזהירות לפקוח עינים עורות מחכימות פתי כמוני היום אשר זיכני ה' לראות באור פני מלך ולדלות מים מתוקים מבאר מים חיים עמוק עמוק מי ימצאנו אף כי אנכי אעננו וכונתי רצויה למען דעת צדק אמרי פיו לקוצר לבי ודעתי הטרוד וזה חזיתי העולה מדברי מעכ"ת כונתי לדעת גאון דאם ראינוהו דואג וכו' דכתב הרשב"א ז"ל לא קאי למיקל ופושע אלא פרושי קא מפרש דאם ראינוהו וכו' גלי דעתיה דלא הוי פושע אלא כעין שגגה. אלא דמר חלק בזה דוקא אם ראינוהו בשעה שנודע לו דמנכרא מלתא וכו' אמנם אחר שהעבירום לא מהני לי' מידי דאיכא למיחש ודמי להערמה כדי שיחזירו' וכו' ולדידי קשה לי דא"כ לא קשיא מידי להרשב"ם ז"ל מההיא דז"ד דדילמא איערומי וכו' ולא קא מחלקי לפי מש"א ובמאי דקשיא ליה למהר"י ן' לב זלה"ה ותירץ בדוחק דשאני התם דלא רבי מזייה וכו' אלא בתר דפסליה ר"ג ועברי וא"כ תי' לא מהני ליה מידי למש"א אף אני לכך באתי לתרץ קושית מהריב"ל ז"ל שהצריך לכתוב שיש לתרץ בדוחק ומה שכתב מהריב"ל ז"ל שיחזירוהו זה הוא כפי מה שהבין הוא י"ל בדברי הרשב"א אבל לשון הרשב"א לא דייק הכי שכתב ולא מפני שדואג שיעבירוהו אלמא עדיין לא העבירוהו אלא שדואג לעתיד ומה שדקדק' מלשון אלא שצריך לדקדק אחריו דאם קודם שיעבירו מיירי לא שייך לומר אחריו אין זה דקדוק דלאו אחרי קאמר אלא דצריך בדיק' אחריו אם רמאי הוא או אם אינו רמאי וזה הלשון מורגל צרי' בדיקה אחריו ואין צריך לבדו' אחריה' והכין איכא למידק מלשון מהר"י ן' לב שכת' ואפ"ה הכשירו הרשב"א אם היה ניכר בו שהוא דואג וכו' ולא כדי שיחזירוהו וקודם שיעבירוהו לא שייך לומר שיחזירוהו ולישניה דהרשב"א ז"ל נראה לקוצר דעתי דדייק הכי כמ"ש ולא עוד אלא שצריך לדקדק אם ראינוהו דואג ואם קודם שיעבירוהו מיירי לא שייך לומר אחריו והכי הל"ל ולא עוד אלא שצריך לדקדק אם ראוי וכו' אם ראינוהו כו' והכרח לפרש כן דההוא טבחא דשאיל עליה מתוך דברי השואל משמע דהטבח היה מתנצל עצמו שלא חטא אלא שוגג היה וכמדומה לי שהרגיש בזה מכת"ר.
1
ב׳ומתוך דברי מר למדתי יישוב א' לשתי התשובות אף אם נפרש ההי' דסימ' ב' כפשטה דאם ראינוהו וכו' קאי למקיל ופושע ואפ"ה הורצו לו דרך תשובה משא"כ בההיא דסי' תקצ"ד דהתם לא שייך למימר שהוא דואג ומתאנח על חטאתו ועל האיסו' שעש' שהרי לא יצתה טרפה מתחת ידו וגם ההיא דיד איכא למימ' דשאני התם שעשה יותר מדאי ובפרהסיא דרבי' וכו' ולכך איכא למיחש שהוא צבוע וערומי קא מערים.
2
ג׳ועל מאי דכתב מר אבל מה שהקשית וכו' הא נמי לא קשיא דודאי בההוא טבחא דאיכ' ח"מ וכו' לא ירדתי לדעת הגאון כי לכאורה נר' דעדין הקושיא במקומה עומדת דלעולם א"ל דאיכא ח"מ אינו נאמן לו' שוגג הייתי דתלינן הדבר בח"מ ואם נאמ' דכיון דמצד הדין הוא נאמן על עצמו אין לחלק כמדומ' לי שגם בזה כוונתי לדעת גאון איברא לא אכחד מאדוני שהעתקה לא נשאר בידי כי לא הספיק הזמן ומה מאד נפלו פני בראו' התנצלו' כי מה אני ומה חיי כי הביאותני עד הלו' ברם לפי גדולתו כך היא ענותנותו והוסיף בזה על השמועה ואשרי אנשיך ועבדיך העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתך יהי ה' אלהיך ברוך וכו' וישימך למלך לעשות משפט וצדקה.
3
ד׳והואיל וזיכני ה' להושיט לי המלך את שרביט זהבו לבחור בי לשכון בחצרי משכנות תורתו התמימה ולהיותי מאוכלי שלחנו אמרתי בלבי טוב הדבר לגלות אזן הגאון ולהוציא דברי אלה מן הכח אל הפועל כי הנה ידוע הוא אצל מכ"ת את כל תוקף הכת' מכתב אלהים הוא אשר שלחו לנו מכ"ת על ענין אותם הפריצים אשר פרשו עצמ' מן הצבור ואת כל התועבו' הגדולו' אשר עשו מסירו' והלשנו' עצמו מספ' וגזרו' מכ"ת שיבאו במסורת הברית ולהכנס תחת כנפי ההסכמה והמה ברשעת' וקשיות ערפ' עומדי' במרדם כפלים בכל חטאתם ושמעה אזננו ותבן לה איך טפלו דברי' בעיני מכ"ת באמרם שהם רוצים לבא בהסכמתנו אלא שאנו בלתי רוצים לקבלם ומבקשי' מהם קנס הרבה להדיח' מעלינו לזה באתי לגלו' אזן הגאון כי אין בפיה' נכונה קרבם הוות ומרמות ותוך וקושט' דמילתא דא היא שהם מבקשים לפטור את עצמם שלא להיותם תחת כנפי ההסכמה איש כל הישר בעיניו יעשה ולית דימחה בידיהון כאשר הם עושי' היום נאצות נמרצו' ופורעניו' רבות ומעשה הלולבי' אשר עש' דוד קלקי יוכיח כאשר ירא' האדון כי לא שת לבו לחומר' נח"ש ולחומר' גזר' מכ"ת הכל כאין נגדו אמ' נבל בלבו אין אלהי' אשר בזה ידעתי נאמנה יתבע עלבו' של תורה מכ"ת ליסרו בסילא דלא מבע דמא והנשארי' ישמעו ויראו ולמכ"ת יחשוב לצדק' וכלן הם מבקשי' תואנות וטענו לפטור את עצמם והם מתקדשי' ומטהרי' בדברי שקרי' ובפרט חוטא ומחטיא ומכשיל את הרבי' שבתי דיספינ"ה הוא הראש לשועלים קטני' מחבלי' כרמי' המחזיק בידם ולא עליו תלונותינו כי אם על המחזיק' בידו בפסקי' והוראות להחזיק ידיו להוסיף על חטאתו פשע ורשע כי בזה גבה רוחו וזחה דעתו עליו באמו' מי הוא לידי יתקע כי הנה בידי פסקי' והוראו' וידיע להוי לגאון נר"ו כי לולי אלו הפס' וההוראו' כבר היו כלם באים וכבר באו קצת מהם הלי"ה וכל' היו רוצים לבא אלא שהפסקי' הנז' החזירו אות' לאחוריה' ח' מסעו' ואני תמה מאד בזה כי לא היה מן הראוי להחזיק בידי עובר' עבר' אלא אדרב' לכופו לבא במסורת הברית כי הנה לענין תקנ' אינו מגיע לת"ק לבני כי אין כונתנו ע"צ הנקמה ח"ו כי אם להעמיד המשפ' והיושר וידעו כי יש אלהים שופטים ולא לכבודנו ח"ו כי אם לתקון הקק"י איברא שהסכמנו כלנו שאותם שלא באו לכתו' ולחתום בהסכמותנו לזמן ידוע שלא יוכלו עוד להכנס בשו' מנוי בק"ק והטעם בזה לפי שראינו את כל תוקף המסירות וההלשנות שעשו והביאו אותנו במצור ובמצוק ופזרנו ממון הרבה אמרנו אינו מן הראוי לאנשי' כאלה למנותם עוד בשום מנוי בק"ק כיון שהוחזקו למלשיני' ולמוסרי' בפרהסיא עתה הם רוצים שנבטול הסכמתנו ולמנותם במנוי הקק"י ועתה אדוננו המלך ראה והביטה אם הוא מן הראוי לעשותו לבטל הסכמתנו בעבורם כי הנה בזה נתפרדה החביל' ונתננו יד לכל עושי רשעה לעורר מריבו' שגם אלה בזה שגו וטעו באמור להם עשינו גם יכולנו לבטל הסכמתם והרי זה פתח פתוח לפריצים ומכאן והלאה לפרוץ גדר ואנו כל עצמנו אינו אלא לחזק לתקן ולהחזיק הסכמת' ולנעול דלת בפני הפריצי' כל זה כתבתי למכ"ת להודיע קושט דברי אמת כי כן הוא מהראוי והחיו' המוטל עלינו ועינינו תלויות צופיות לתבוע עלבוננו ועליה דמר קא סמיכנא מצורף לזה ג"כ שמעתי שבא בקרב מחנהו קדוש ר' אברהם נאג"י היבם ונתרע' עלינו שלא היינו רוצי' למסור בידו הנכסים מה שלא עלה על לבנו ומ"ט יש בדבר לעכב הנכסים בידינו ואדרב' אנו היינו מעוררי' אותו שיקח הנכסי' וילך לקיים מצותו אח"כ נתבר' לנו שאחרי' יעצוהו בזה כדי להאשי' אותנו וקראנו אותו בפני ב"ד ובפני שליח' דרבנן החכם הנעל' כמהר"ר מאי' ארוך נר"ו וא"ל מתי בקש' ממנו הנכסי' ולא מסרנו' בידך שהלכת להתרע' בפני הגאון נר"ו והשי' שלא היו דברי' מעולם וגערנו בו באמור אליו שאדרבה אנחנו היינו מעוררי' אותו שילך לדרכו והוא לא היה רוצה לקחת הנכסים כאשר יגלה אזן מעכ"ת החכם הנז' ותכף מסרנו בידו הנכסים שילך לדרכו ולענין השאלה אשר הביא ביד הגאון הגביר נבון ונעלה כהר"ר דוד די שיגורה נר"ו לא ידעתי בזה כלום ולא ממני יצאו הדברים להטריח למעכ"ת כפעם בפעם הן אלה קצות דברי העומד בתפלה תמיד ערב ובוקר וצהרים אשפוך שחי בשמשי ורמשי לאל עליו' מרו' חביון עוזו ישגיח ישפיע שפע שבע שמחות וגיל על ראש צדיק צדקות אהב וכבוד והדר יעטרהו וינשאהו למעלה ראשון לכל דבר שבקדושה יברכהו ברכות טוב בבני חיי ומזוני כנפשו הרמה והנשאה המלאה לה חכמה ודעת ויראת ה' וכנפש וחפץ נרצ' לעבודתו שותה בצמ' דברי תורתו וחכמתו הצעיר כלב קלפו הכותב ביום ה' י"ב אלול שע"ט ר"ל מה שכתו' באגר' שלקחנו מהר"ר שלמה חילי יצ"ו לבני' ת' אינם רק שכ"ה מאת עטרת ראשי אדו' אבי נר"ו שלמ' רבא למר והנני מוכן לעבוד עבוד' הקד' באהב' וחבה. על הכתב קצין הדור וגבירו מופת הזמן והדרו יחיד ומופל' בדורו היושב על כסא ההוראו' למופת ולאות בישר' גדול שמו הדיין המצויין הרב כמוהר"ר יוסף טראני נר"ו בקושטנדינא.
4