שו"ת מהרש"ם חלק א קל״אTeshuvot Maharsham Volume I 131
א׳להרב המאוה"ג וכו' מו"ה יעקב דוב לערניר נ"י אבד"ק קיטאיראד ברוסיא.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באיש אחד עני שהביא חבית יין גפן מחזיק ט"ו הין כשר על חג הפסח ולחוסר ידיעתו שפך לתוכו שלשה קרוטשקוס יין שרף חמץ ויש בהיין יותר משיעור ס' נגד הי"ש אך דלפמ"ש המג"א סימן תמ"ב דאם עיקרו בא לתקן אינו בטל בס' דהוי כדבר המעמיד ובמש"ז סימן תנ"א סקכ"ז די"ש הוי עביד לטעמא וכ"ה בבאה"ט סימן תמ"ב סקי"א בשם הנ"ש אולם רו"מ צידד דכיון דהי"ש נעשה גם ממינים שאינם חמוצים כמו פ"פ וקטנית וכדומה וחלק המתהוה מתבואה חמוצה הוא רק לשליש ולרביע מתערובות שאר המינים א"כ הוי זוז"ג:
2
ג׳הנה מ"ש רו"מ מדברי תשו' פ"י חאו"ח סימן ח' דגם י"ש בטל בס' או גם בפחות מס' ליתא דהוא מיירי כשנתערב י"ש במים או בשאר משקים הפוגמים טעם הי"ש אבל בנתן הי"ש לתוך יין כדי לחזק טעם היין שידוע שעושים כן כעת ולפעמים גם כשנותנים היין בחבית של י"ש הוא מתחזק ומשביח בטעמו מנ"ל לומר דאינו נרגש גם ביותר משיעור ס' ככל מלתא דעבידא לטעמי' וע' בבית מאיר לאו"ח סימן תמ"ב ס"ה שהאריך בזה אם דבר המעמיד נקרא טכ"ע מדאורייתא והביא מכמ"ק בזה וכבר האריך גם הח"י שם סקט"ז אם דבר המעמיד הוא כמו דאיתא בעיניה וע' בתשו' נטע שעשועים סימן י"ח שהאריך בזה וגם בתשו' אמרי אש חא"ח סימן כ"ט ל' ותשו' ח"ס חאו"ח סימן ק"ו באמצע התשו' ובמק"א הבאתי מש"ס דע"ז (ל"ה ע"א) כיון דאוקימי' קא מוקים ליה כמאן דאיתא לאיסורא בעינא דמי ואכמ"ל דבנ"ד צדקו דברי רו"מ דכיון דאיכא נמי בהי"ש מינים שאינם חמוצים יש לומר דהוי זוז"ג דקודם הפסח לא אמרינן חנ"נ וכמ"ש במחה"ש סימן תנ"א סק"מ בישוב דברי מרדכי שהובא במג"א שם וע' תשו' ח"ס או"ח סימן ק"כ שהחזיק בדברי מחה"ש הנ"ל ואף דבפסח גם זוז"ג אסור כמ"ש המג"א סימן תמ"ה סק"ה וכ"ה בירושלמי פ"ב דערלה וע' בש"ע הרב בקו"א אות ו' שצידד להקל בהפ"מ וצ"ע אך בנ"ד שנתבטל קודם פסח וקיימא לן דבלח בלח א"ח וניעור יש להקל אבל יש לפקפק בזה דבדבר המעמיד שהטעם נרגש בפסח יש לומר דגם בזוז"ג חוזר וניעור אך יש לומר דיטעמנו ישראל ואם לא ירגישו טעם הי"ש הרי לשיטת הש"ך סימן צ"ח סק"ה סמכינן אטעימת ישראל ואף שהבכ"ש לחולין (צ"ז) הוכיח מהרמ"א סימן מ"ב להיפוך יעו"ש בפמ"ג סימן מ"ב דלק"מ והן אמת דלכתחלה אין לסמוך על טעימה בזה"ז כמ"ש בסימני הת"ח כלל ס"א אבל מכל מקום על טעימת ישראל אומן ובקי בטעמים של יינות כדרך הסוחרים יש להקל גם בזה"ז והרי הפלתי וחג"ש שעל הלבוש פסקו כדעת הש"ך ואף שהחוו"ד סימן צ"ח מחמיר בזה הנה במקום הפסד ובדרבנן יש להקל וע' בס' יד"י סימן צ"ו סק"ז וסימן צ"ח סק"ה וע' תשו' הרשב"א ח"א סימן תצ"ו שנראה מדבריו דדוקא בדרבנן יש לסמוך אטעימת ישראל דלאו קפילא אבל בתה"א בית ד' (דף ס"ח ע"א) מוכח דגם בשל תורה יש להקל וע' שו"ת ר"מ שיק יו"ד רסי' קט"ז שלא הביא מזה וע' בשו"ת אמרי אש חאו"ח סימן כ"ג דאין לסמוך אטעימת ישראל קו"פ דשמא בדליכא ס' אלא דמקילין בטעימה לכ"ע חוזר וניעור אבל היינו בדליכא ס' אבל בדאיכא ס' אלא דאיכא חשש עביד לטעמא ומעמיד וגם הוי זוז"ג לכ"ע יש להקל בטעימה דלשיטת רוב הפוסקים כל איסור מעמיד ועבידא לטעמא אינו אלא מדרבנן ועוד דבנ"ד ששאר המינים שבהי"ש הם רוב נגד חלק התבואה א"כ הרי מה"ת מב"מ בטל ברוב לכן יש להקל:
3
ד׳ובדבר מה שביטל איסור לכתחלה כפי שכתב רו"מ היה אומר מותר ובשוגג מותר בדיעבד ואפילו אם נאמר דקשה להאמין לו כי הוא דבר הידוע לכל מכל מקום כיון שדעת הט"ז סימן תמ"ז דקודם פסח דהוי בזמן היתר מותר לבטל לכתחלה וע' תשו' רע"א סימן ל"ח דגם לבטל בידים מותר לשיטת הט"ז א"כ אף שרבו החולקים מכל מקום יש להקל בדיעבד כמ"ש כה"ג המג"א סימן שכ"ג סקי"א וע"ש בפמ"ג א"א דבכל מקום שיש פלוגתא דינא הכי וע' סימן רמ"ד ס"ג ובט"ז ומג"א שם אך יש לפקפק דבנ"ד דעת הט"ז יחידית ולשיטת כמה אחרונים גם לשיטת הט"ז מותר רק להוסיף ומכל מקום י"ל דגם בנ"ד הוי רק להוסיף לפמש"ל דבהי"ש גופיה יש רוב היתר וסברת הט"ז הוא דעת מרדכי שבט"ז סי' תרכ"ו ועכ"פ כיון שהוא אומר שהיה שוגג יש להקל בכה"ג והנלע"ד כתבתי:
4