שו"ת מהרש"ם חלק א ק״לTeshuvot Maharsham Volume I 130
א׳להרב וכו' מו"ה יהודה ליב קליינקאפ נ"י מו"ץ דק' סטוטשין.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד האשה העגונה מ' לאה אשר היה לה בעל ושמו בעריל ונולד בכפר וואדאווסקי וואלע וגם אמו ואחיו ישבו שם וזה איזה שנים קבע דירתו בעיר סטוטשין עם ז' הנ"ל ונודע בעיר שהיה אומן במלאכת סנדלר אלא שלא עסק בהאומנות שם ואח"ז ברח משם לעיר לאנדאן ולקח עמו שתי ילדות שהי"ל מאשתו הראשונה וכעת בא לפני ב"ד בלילה א' מעיר מעליץ ושמו ליבוש פלאנציר והעיד כי עוד קודם פסח תרנ"ז היה בלאנדין ונכנס לבית א' ממעליץ והוא בן ר' דוד ומצא שם איש א' שהיה שם עמו יחד כמה ימים ואח"ז נחלה האיש ואמר לו כי רצונו להושיע לאשתו ואמר כי שמו בעריל והוא מן וואדאווסקי וואלע ושם אשתו לאה וא"ל גם שם אמו אבל נשכח מלבו ואחר ב' ימים של"ח וראה אותו גם אחר מיתתו וראה איך שהניחוהו על הארץ והכירו היטב כי הוא זה וגם העיד שראה אותו עוסק במלאכת סנדלר עכת"ד ואחר איזו ימים באה אמה של העגונה והביאה מכתב וחתום עליו ר' שמואל אחיו של בעריל הנ"ל מאמו ולא מאביו ולא רצה לבא בעצמו לב"ד רק שלח המכתב בידה ואמרה שהוא כת"י של שמואל הנ"ל ושם כתב שזה איזה שנים בא אליו מכתב מלונדן מן בן ר' דוד הנ"ל כי בעריל מת והניח ב' ילדות שיבא לשם ויקחם לכאן שלא יטמעו בין העכו"ם ואחר שנסע ר' ליבוש לביתו נודע לרו"מ כי אמה נתנה איזה סך להעד בעד העדות ושאל את אמה והודית שא"ל העד כי בעד גוף העדות אינו מבקש כלום רק בעד היזק וש"ט והוצאות שנוסע מביתו נתנה לו ד' ר"כ עכת"ד השאלה:
2
ג׳הנה בנ"ד הזכיר שמו ושם אשתו דדמי לשם אביו כמ"ש רו"מ בשם הח"ס סימן ע"א וגם שם עירו ואף שקודם בריחה היה דר בסטוטשין הרי נולד בכפר וודאווסקי וואלע והיה דר שם קודם וגם אמו ואחיו דרו שם וע' בגיטין (מ"ד ב') כיצד אמר פ' עבדי מכרתיהו לפלוני אנטיכי לא יצא ופירש"י אנטיכי משמע שנולד באנטוכיא אף על פי שאינו דר שם אבל באמר לאנטוכי שבאנטוכיא יצא דמשמע שדר שם וע"ש בהא דמחלק בין אית ליה ביתא בא"י או אושפיזא ובנ"ד שנולד שם וגם היה דר שם יתכן שפיר שקרא א"ע על שם מקום לידתו ומשפחתו וכבר כתב הריב"ש דגם בכתב הדרה בעיר פ' יתכן לפרש שהיתה דרה והובא בב"ש סימן קכ"ח ובנ"ד הרי לא שאל על מקום דירתו רק שאל אותו מי הוא והשיב ער איז פון וודאווסקי וואלע אם כן דמי לאמר אנטיכי דהכונה שנולד שם ומפני שהי"ל שם משפחה יכירו אותו יותר וגם מה שראהו עושה מנעלים ונודע שהיה אומן לזה שפיר מצטרף לסימן וע' תשו' גאוני בתראי סוף סימן כ"ה דאומנות המלאכה הוי סימן גמור כמ"ש הרמב"ם בתשו' שבב"י סימן י"ז והביא עוד כמה ראיות ואף דהתם דוקא בלא הוחזק שם אחר במלאכה זאת היינו לענין לחשבו לסי' מובהק לסמוך ע"ז לבד אבל על כל פנים חזי לאצטרופי לחשבו כשם אביו וע' תשו' שער אפרים סימן ק"א שכתב דה"ה חתן פלוני נחשב כשם אביו:
3
ד׳ובדבר המכתב מאחי חורגו הדבר פשוט שהוא נאמן שהרי גבי ה' נשים מבואר בש"ג דהזכרים נאמנים וע' בתשובת מהרי"ט סימן ל"א ובתשו' ח"צ סוף סימן צ"ה הביא ראיה לזה מהש"ס דב"ב (קמ"ג ב') וסיים דפשיטא דנאמן וא"כ גם המכתב של ר' שמואל מסייע להיתר וגם איכא הוכחה הידיעה שהי"ל עמו ב' ילדות. ומכח הקטט כבר ביאר יד"נ הגאבד"ק ראדימושלא נ"י דאף שברח כיון שלא המיר ליכא חשש וכן מבואר בתשו' רח"כ א"ע סימן כ"ט וסימן ל' ע"ש שהביא השואל והגאון רח"כ מכמ"ק בזה ובפרט בנ"ד שבא גם המכתב מן בן ר' דוד לר' שמואל אחי חורגו:
4
ה׳ובדבר מה שנטל העד שכר ככי שלקח רק שכר נסיעתו לשם אין חשש כלל וגם בגוף הדין יעוין בתשו' פ"י ח"ב סימן ס"ג בשם הגאון מוהר"א בן המ"ב שהעיד בשם התוי"ט והגאבד"ק פוזנא ביריד לובלין שכולם הסכימו להתיר נוגע בעדות אשה ובעל פ"י בסימן ס"ד חולק עליהם ואני הארכתי בזה בתשו' ופלפלתי מכמה מקומות בזה והבאתי בשם ספר המכריע לר"י מטראני סימן מ"ד שפסק להדיא דבמלתא דעל"ג גם נוגע ואתחזיק איסורא נאמן וע' תשו' עבוה"ג סימן פ"ו וסימן פ"ח וראיתי בשו"ת אבני קודש סימן כ"ב שהעלה דבמעיד שראה בעצמו שמת כיון שהיה בידו לומר ששמע מאחד שראה שמת דלא הוי מלתא דעל"ג שהרי יוכל להכחישו כמ"ש הנו"ב שפיר נאמן גם בנוגע ע"ש והגם שיש לפקפק לפמ"ש הפוסקים סימן ע' דלא אמרינן מגו דפרעתיך בפני פלוני ופ' והלכו למדה"י דיהיה נראה כמשקר דהרוצה לשקר ירחיק עדותו ע"ש וה"נ בזה אבל יש לחלק דהתם שהעדים הלכו למדה"י יהיה נראה כמשקר אבל הכא שהוא היה במדה"י אם היה מגיד ששמע שם מאחד שראה שמת בעלה לא יהיה נראה כמשקר לכן שפיר נאמן במיגו וא"ל דהוי מגו במקום חזקת א"א דז"א דגם בכה"ג מהני מיגו כמ"ש הנו"ב חא"ע סימן ל"ז והביא ראיה מש"ס דגיטין ע"ש וכן מצאתי במהרש"א ב"מ (כ"ז ב') ד"ה מצא גט וכו' וגם מהתוס' יבמות (קט"ז ב') ד"ה באותה שעה מוכח כן:
5
ו׳ועוד נראה דבנ"ד שהעיד שהיה בבית בן ר' דוד מסטוטשין ושם היה האיש בעריל ומת שם אם כן אדרבא אם נטל שכר היה מתיירא יותר שיחקרו על עדותו על ידי מכתב לבן ר' דוד הנ"ל אם אמת העיד וכה"ג כתב בתשו' מיימוני והובא בב"י סימן י"ז ובתשו' צ"צ סימן מ"ב וז"ל למה לא יוחשב מסל"ת אי משום דקאמר וכו' הרי אמר ואני הייתי לוקח ליטרא מכס ומביא בעגלה שלי וקא חיישיתו משום שהזכיר ממון בעדותו אדרבא כ"ש דאלים סהדותיה טפי משאמר פ' מת או נהרג סתמא דלא עביד לאגלויי כולי האי וכו' ע"ש וה"נ בנ"ד הוי מלתא דעבידא לגלויי טפי מבשאר עדות מיתת הבעל ולכן הדבר פשוט דבנ"ד נאמן העד:
6
ז׳ומ"ש יד"נ הגאבד"ק ראדימושלא נ"י לענין צירוף המכתב מבן חורגו שהניח ב' ילדים מהא דהוי חצי דבר והביא מדברי תשו' ב"ע סימן ד' הנה זה כמה שנים מצאתי בתשו' תומת ישרים סימן ע"א שכתב בפשי' דגם בעדות אשה בעי' דבר שלם ולא חצי דבר והאריך בדברי הריב"ש סימן תק"כ שהביא הב"ע וביאר דעדות מיתה ועדות שהיא אשת פ' לא הוי ח"ד דזה שהיא אשתו הוא רק גי"מ בעלמא ע"ש והגם שמצאתי אח"ז בתשו' נטע שעשועים סימן ע"ג בשם דרכי נועם סימן י"א להקל ורמז שמצא בתורת ישרים להיפוך אך שדברי הד"נ מסתברים יותר ומכל מקום לא החליט נגד התומי"ש אך בנ"ד אין זה כלל בכלל ח"ד דגם בדברי העד הראשון סגי כמש"ל. ובדבר מה שקבלו העדות בלילה מ"ש רו"מ דהא קבלוהו מהני לענ"ד ז"א דלגבי מלתא דאיסורא ל"מ קבלה כמ"ש בתה"ד סימן רכ"ז דמה"ט גבי חליצה ל"מ קבלוהו ורמז אליו הב"ש בא"ע רסי' קס"ט ואף דבישיע"ק א"ע שם כתב שמדברי הרא"ש פמ"ח מוכח להיפוך והק"נ שם כתב שבתוס' נדה מ"ט כתבו ג"כ כהרא"ש וסותרים לדבריהם ביבמות שם אבל הרי בחלצה בלילה לכ"ע פסול ומוכח דל"מ בזה קבלוהו אך יש לומר דשא"ה דהוי דין משא"כ במלתא דאיסורא אבל הרי עדות אשה א"צ דו"ח משום דאיכא כתובה וכד"מ דמיא לכן הנכון לעשות כמ"ש רו"מ שיעיד א' מהדיינים לפני ב"ד אחר:
7
ח׳סוף דבר דכיון שבנ"ד ידוע שברח ללאנדין ואיכא כמה הוכחות שזהו בעלה ועדות העד והמכתב יושיבו ב"ד ויתירוה. אבל תמי' לי מדוע לא בחנו לשלוח מכתב לבן ר' דוד בעל האכסניא ולשאלו אם אמת המכתב ששלח לר' שמואל ועכ"פ להלכה מותרת להנשא. והנלע"ד כתבתי:
8