שו"ת מהרש"ם חלק א קל״גTeshuvot Maharsham Volume I 133
א׳להרב הגאון וכו' מו"ה שמעון סופר נ"י אבד"ק ערלוי בארץ הגר.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה מעוברת שכבר הוכר עוברה ומצאה על הכתונת מראה ערמון (קאסטאניען ברוין) וליחות הרבה לבן וירוק ועל הליחות נמצא שערה קטנה כאורך שעורה והוא נראה מראה אדום והאשה לא בדקה ולא קנחה בגופה עם הכתונת אלא שהרגישה שם לחות והשגיחה על הכתונת ומצאה זאת ודרכה שגם בעת ווסתה מרגשת רק זיבת דבר לח ולא פתיחת פהמ"ק ולא שאר שינוים בגופה ועכשיו לא הרגישה מלפניה בפי אותו מקום אלא מאחריה והבודק בדק השערה במיעוך בצפורן ולא נתמעך ושכח לבדוק ברוק על הצפורן ונמצא שערה א' או ב' ולא נבדקו עכת"ד השאלה וכת"ר לא גילה דעתו מטעם הכמוס עמדו:
2
ג׳הנה על הבדיקה אין לסמוך כלום כיון שלא בדקו ברוק כמבואר בש"ס דנדה (כ"ב) וכ"ה בס' מי נדה מ"ת בקו"א לסימן קפ"ח דבלא רוק אין זה בדיקה כלל אבל הנה בס' שי"ט להג' מהרש"ק ז"ל סימן קפ"ז תשובה ח' צידד להקל בדם שיוצא עם שלאם לבן דבדם נדה בעינן שיגע בבשרה ולכן אם הוציאה דם בשפופרת טהור א"כ ה"נ יש לומר שהליחה נגע בבשרה והדם שבתוכו הוי כדם בשפופרת וע"ש ח"ב סימן צ' דלא דמי לדם שבמכה בש"ס דנדה (ט"ז) דהתם מב"מ אינו חוצץ משא"כ ליחה ודם וראיתי לרב א' בספרו שהשיג עליו דהא דבר לח אינו חוצץ אבל נעלם ממנו ש"ס דזבחים (ע"ח ע"ב) ורש"י ותוס' דרוק עב הוא וחוצץ גם בלח ומכ"ש ליחה ובזה יש לומר הא דשחט חיה ועליה בהמה דלא יכסה והקשו הא דם לח הוא ואינו חוצץ וכן בבהמה למטה ועליה חיה דמבואר בחולין (פ"ג ב') דמיחשב כליכא עפר תחתיו והא לח אינו חוצץ ולפמ"ש יש לומר דדם סמיך כדאיתא בשבת (ע"ז) לכן גם בלח חוצץ אבל בפסחים (ס"ה) מוכח דדם לח אינו חוצץ וביומא (נ"ח) גבי בעיא דהניח סיב במזרק מוכח לחד לישנא דדם קליש ע"ש ברש"י אך לפמ"ש הש"ך סימן קצ"ח סק"כ יש לחלק בין דם חי למבושל ועל כל פנים ליחה בודאי עב הוא וחוצץ אך דיש לפקפק מנ"ל להקל שמא נגע הדם בבשר ומאין נדע שהוקף בליחה מסביב ביציאתו מן הגוף אך היכא שנמצא בלא הרגשה כלל דהוי רק מדרבנן יש לצרף קולא הנ"ל ובפרט בנ"ד שהרגישה קצת מאחוריה ולא מלפניה גם בלא"ה יש להקל ובפרט דאיכא הוכחה שלא נימוח בצפורן אף שאין זה בדיקה המועלת מכל מקום קצת רגל"ד שאינו דם:
3
ד׳ומה שנסתפק בדין עבודה בבכור שאמרה תורה לא תעבוד מהו בכלל עבודה אי דמי לפרה אדומה הנה בירושלמי פ"ו דפסחים ה"א תמן תנינן רכב עליה נשען עליה וכו' אבל קושרה במוסרה וכו' הדא ילפה מן ההוא וההוא ילפה מן הדא וכו' ובק"ע פי' דפרה יליף מפסח ופסח ילפה מפרה ומה שנחשב עבודה בפרה נחשב עבודה בקדשים ע"ש הרי הדבר מפורש ועתו"ס פסחים (ס"ו ע"ב) ד"ה והא קעביד עבודה בקדשים שרמזו להירושלמי בקיצור אבל לא העתיקו בשלימות וכה ראיתי בס' מנ"ח שעל החינוך מצוה תפ"ד שכ"כ מסברא ולא הביא דברי ירושלמי וע' תשובת ח"ס סי' ש"ה שנראה מדבריו שאין ללמוד זמ"ז ולא הזכיר מדברי הירושלמי:
4
ה׳והנה במ"ש למעלה דליחה עב הוא וגם בלח חוצץ והבאתי מהא דזבחים העירני נכדי החריף כמר יוסף הכהן נ"י מהא דפ"ט דמקואות מ"ד לפלוף שבעין וכו' ובר"ש בשם תוספתא הדם והדיו והדבש וכו' לחין אין חוצצין וברע"ב שם דלפלוף שבעין היינו צואת העין ובר"מ הליחה שבעין ואפ"ה אינו חוצץ בלח ואמאי ברוק וליחה אחרת גם בלח חוצץ ולא הסכים הזמן עתה לעיין בזה והנלע"ד כתבתי:
5