שו"ת מהרש"ם חלק א קל״חTeshuvot Maharsham Volume I 138
א׳להרב הה"ג וכו' מו"ה מרדכי פרענקל נ"י אבד"ק סאראקא:
1
ב׳בבעסראביע רוסיא.
2
ג׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בהגט ששלח איש א' מקהלתכם שזה כמה שנים עזב אשתו דבורה בת יעקב הכהן עגונה וגלמודה ועתה בהיות אחי האשה במדינת אמעריקא נודע לו כי הוא יושב רחוק כמה פרסאות מעיר נעוויארק וכ' לרו"מ שישלח לשם סידור השמות וההרשאות וכפי שחקר רו"מ מהאשה והראתה הכתובה ונכתב שמו לבוש בן שמואל ושם הקודש לא נודע ובמכתבים שלו חתם לאוויש בשני וואווי"ן ויו"ד אחר האל"ף וכפי שהיה נקרא בפ"כ היה בקמ"ץ תחת הלמ"ד ובבי"ת רפויה ואחר טורח ועמל גדול בא גט על ידי רב אחד ושמו שבתי וחותם א"ע מו"צ בביהכ"נ שבת אחים וסידר עזיאל לבוש דמתקרי לבוש המכונה לאוויש ועל ההרשאה חתמו עידי הגט וכתבו בה ועדיו החתומים פלוני ופלוני היינו שמות עצמם והוה ליה לכתוב ועדיו החתומים הם חתומי מטה כמ"ש הפת"ש בסדר גט שני סק"ב בשם הג"מ ובשד"ח מערכת גט סימן כ"ה אות י"ד ורו"מ חשש מלבד סידור השמות שאינו עולה יפה שכתב על שם החתימה המכונה וגם במה שכתב בתחלה לבוש בלא אל"ף המורה על קמץ ואחר כך כתב לאוויש באלף ועל ידי זה יוכל הקורא לטעות ששם לבוש הנכתב מקודם נקרא בפת"ח ולא כמו המכונה ועוד דעכ"פ יש לחוש על המסדר שהוא ע"ה ושמא היה כמה חששות הפוסלין כמ"ש הרמ"א סימן קמ"א ס"ל בהג"ה:
3
ד׳והנה מכח השמות הנה מ"ש עזיאל בלא וא"ו אחר העין הגם שבלק"ש סמ"א פסק לכתוב בוא"ו כיון שהב"ש אות ע' והט"ג שם הביאוהו בלא וא"ו אין מקום לחוש במקום עיגון וגם מ"ש דמתקרי לבוש הגם שבט"ג ש"א אות ע' סק"ח הביא בשם ר"מ חריף שם לאבוש באל"ף הרי כתב שהמגרש היה חותם בלא אל"ף וגם בלק"ש הנ"ל העתיק בלא אל"ף ואף שבשו"ת ב"א סי' פ"ו וחא"ש סוף סימן נ"ג כתבו לכתוב המכונה אבל כיון שתיבת לבוש הוא מלה בלה"ק וכמו שכתוב בזכריה ויהושע היה לבוש בגדים וגו' יותר נכון לכתוב דמתקרי וראיתי בספר שם עולם שנדמ"ח שהעיר מדכתיב ה' מלך גאות לבש ואפשר נשתבש בהמבטא קצת לכנות לבוש וזה דוחק אבל לפמ"ש יותר נכון ובפרט בנ"ד שכפי הנראה נקרא לס"ת בשני השמות עזיאל לבוש בודאי יש לכתוב דמתקרי כמ"ש הט"ג בלק"ש סקל"ד בשם הח"ס בשם אליעזר ליפא ואף דבחא"ש סי' ק"ל וסי' קל"ו חולק גם בזה וס"ל לכתוב המכונה וע"ש סי' קנ"ז וסי' קע"א וסי' קע"ז וסי' ר"ו אבל מלבד שבד"ח שער התשובות חולק עליו ופסק כהט"ז וע' תשו' ברכי יוסף סימן ס"א וסימן ס"ז מ"ש בזה ובפרט בנ"ד שהוא תיבה בלשה"ק בודאי יש לכתוב דמתקרי וממילא דאין לכתוב באלף רק כמו שכתוב במקרא וגם בש"ס נמצא כן כמ"פ ע' יומא (ל"א ע"ב) כשהוא לבוש וכו' ועוד בכמ"ק ובשם לאוויש שכתב על פי חתימתו שלא נמצא כן בלשה"ק צריך לכתוב באל"ף על הוראת קמ"ץ. ומה שכתב המכונה על שם החתימה הגם שהט"ג אות ח' סוף סק"ג וסק"ד כתב דאין לכתוב המכונה ע"ש החתימה אבל בד"ח בהגהותיו על הט"ג שם השיג עליו דשפיר יתכן לכתוב המכונה ע"ש החתימה וזהו דלא כמ"ש באה"ש כלל ז' סק"ד וכבר ראו עיניו מ"ש בשד"ח מערכת גט סימן ו' אות ד' וסימן ל"ה אות ב' ובפרט בנ"ד שבפ"כ נקרא גם כן כן ואין היכר בהמבטא בין בי"ת רפויה ובין ואוי"ן אם כן פשיטא דגם אם היה כותב דמתקרי אין חשש כלל כמו שכתב כה"ג הט"ג ש"א אות ח' סק"ד כה"ג וע' בד"ח ש"א אות ס' בשם נתנאל ובפ"כ סענדיר וחותם אלכסנדר דיש לכתוב המכונה אלכסנדר כמו שכתב הב"ש שם דכיון דנקרא סענדיר על ידי שמקצרין הלשון יתכן יותר לכתוב על שם החתימה המכונה ע"ש וזהו כעין דברינו ולכן מכח השמות הגט כשר במקום עיגון ואין לדון את המסדר לע"ה:
4
ה׳וגם בדבר ההרשאה כבר ראו עיניו כי תיבות החסרים גם בסה"ג ממהר"ם ובש"ע סימן קמ"א ס"ל נחסרו תיבות אלו וכן מה שחתמו עדי הגט על ההרשאה וכתבו ועדיו החתומים בו וכו' אין קפידא אך דחושש להוכיח מזה שהמסדר ע"ה. הנה מצאתי בתשו' פ"י ח"א חא"ע סוף סימן ב' שהביא גם כן דברי הריב"ש ורמ"א והעלה להכשיר הגט שהיה הוא הכותב להמסדר כל פרטי ההנהגות ובפרט כשהיה לפניו סה"ג שבש"ע שאין לחוש לטעות במלתא דלא שכיחא אף שהיה בו כמה טעותים שהם כשרים בדיעבד ודוקא היכא שיש טעותים בדקדוק הלשון דמוכח שהוא ע"ה וכדומה יש לחוש לטעיות אחרים מה שאין כן במה שיש לתלות בט"ס וכדומה וע' כה"ג בשו"ת ברכת יוסף חאה"ע סוף סימן נ"א וכבר רמז הפת"ש סקכ"ח לתשו' פמ"א ח"ג סימן מ"ז ובגוף התשו' כתב וז"ל נראה ברור דהתם מיירי שניכר לכל שטעו בדבר משנה ובדבר שמפורסם לפסול אפילו במקום עיגון מה שאין כן כאן יש לומר שלא דקדקו בין יו"ד יתירה הנכתב בצביתו בין צדי"ק לבי"ת שבאת במקום חיר"ק וכן בווי"ן כתבנו ע"פ הרא"ש וטור דיש להתיר אפילו לכתחלה ליתן אם הווי"ן כתובים באר היטב ונראו לכל שיצאו מכלל יודי"ן וכן במ"ש שם האשה בשורה שביעית כי ד"ז לא נזכר אלא בסה"ג של ר"מ מקראקא שסדרו גיטין משונים זה מן זה כנזכר ברמ"א סוף סי' קכ"ט עכ"ל והן אמת דבתשו' ד"ח ח"ב א"ע סימן פ"ט העיר דגם אם נראה שטעו רק בחומרת מנהג המסודר לכל נראה שהם הדיוטים וצריכים עדים ככל דשב"ע כיון שיצאו מכלל סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי אבל אחר זה הביא דברי הרמב"ן ריש גיטין דאין לחוש למחובר ושאר דברים בגט רק לשמה וכ"ה בפ"י רפ"ק דגיטין אם כן כשרואין מהם רק טעות בדבר שהוא רק חומרא בעלמא מחזקינן להו לבקיאי בגט דבעי לשמה ולשאר פסולים לא חיישינן אך שכתב דזה דוקא אם שליח הראשון נותן הגט אבל היכא דשליח אחד עשה שליח ב' אם כן אם הב"ד שנמסר לפניהם פסולים אין כאן קיום וגם דמסתמא אינם בקיאים בהלכות עדות ואין קיומם נחשב לכלום ע"ש באורך וגם בסי' צ' חזר ופסק כן אולם באמת דבר זה תליא באשלי רברבי דכבר העלה מהרי"ט בשניות חח"מ סימן מ"ו דגב"ע שאין בה מו"מ יכולה להתקיים אפילו על ידי ג' הדיוטות ואפילו בדליכא חד דגמיר ואף שבקצה"ח סימן ע"ט סק"ז השיג עליו מדברי העיטור וש"ע סימן כ"ח סכ"א וסיים דעכ"פ בעינן חד דגמיר וע' בשו"ת עט"ח חח"מ סוף סי' א' מ"ש ליישב דברי מהרי"ט והביא מתשו' המיוחסות סי' קי"ב דמוכח להיפוך מדעת העיטור ומכל מקום סיים שאין לזוז מדברי הש"ע שסתם כדעת העיטור ואני מצאתי בכנה"ג לחו"מ סימן כ"ח בהגב"י אות קכ"ג שהביא גם כן בשם מהר"ח באסן דלקבל עדות גרע מלכוף אדם לדון לפניהם והר"א די ביטין העלה דגם בעדות סגי בחד דגמיר וסביר לדעת הרא"ש ולשיטת הרי"ף ורמ"ה צריכים ג' דגמירי ושם אות קכ"ה הביא בשם בנו שמואל דגם הרי"ף מודה דבדיעבד סגי בחד דגמיר וסביר ולדעת הרא"ש בדיעבד מהני גביית עדות גם בפני ג' הדיוטות ממש והביא מתשו' רח"ש חלק א"ע סימן י"ח בביאור דברי הרא"ש וע' תומים סימן ג' סק"ב שכתב בפשיטות דעדות חמור מדין ולא הביא מכל הנ"ל ועכ"פ בדאיכא חד דגמיר וסביר יש לסמוך ע"ד המקילים בדיעבד אך בנ"ד שלא טעה בדברים מפורסמים ולא בדברים המעכבים בדיעבד והוא מקום עיגון נלע"ד דיש להתיר ליתן הגט ובלבד שיסכים עמנו עוד רב מובהק. והנלע"ד כתבתי:
5
ו׳(ועמש"ל סוף סימן קל"ד):
6