שו"ת מהרש"ם חלק א ק״סTeshuvot Maharsham Volume I 160
א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה נפתלי ראבין נ"י אבד"ק קאלוואריא הסמוך לקראקא.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו אם יש כח ביד הרב לפסול קידושין שסידר איזו מסדר בהשגת גבול של הרח"ש השייך להרב ורו"מ התרה בו שלא לסדר ולא שמע:
2
ג׳הנה המסדר הזה לא טוב עשה בעמיו ואין לא טוב אלא רע כדאיתא בשבת (ק"נ) כי ד"ז שייך להרב וגם יש בזה השגת גבול מדינא בזה"ז כמ"ש בתשו' ח"ס חיו"ד סימן ר"ל ועמ"ש בשו"ת שבסוף חיבורי דע"ת סימן י"ג דיש לומר דהוי איסור תורה וגם אי הוי גזל דרבנן מכל מקום אם תפס הנגזל לא מפקינן דאפי' היכא דחייב רק לצי"ש מהני תפיסה ואף דהרש"ל וש"ך סימן כ"ח כתבו דדוקא לענין קלב"מ מהני תפיסה מכל מקום הרי בתשו' מהר"ם מינץ סימן ק"א מבואר דאפילו היכא דחייב רק משום גרמא בניזקין מהני תפיסה ואני מצאתי כן בתשו' מהר"ח א"ז סימן רכ"ט ע"ש במ"ש בשם ספר המקצועות ומ"ש עליו וע"ע במח"א הל' ריבית סוף סימן ט"ו בזה:
3
ד׳אבל מכל מקום אין הקידושין מתבטלין שהרי כל ברכות אינם מעכבות ובפרט דהחתן בעצמו יכול לברכם כמ"ש במהר"ם שיף גיטין (נ"ז) ואף דבתשו' פאה"ד ושיו"ב לאה"ע סימן ס"ב כתב שאין ראוי לעשות כן אבל בדיעבד ודאי מהני אם כן אפס מקום לבטל הקידושין בשביל שהמסדר עשה שלא כדין והשיג גבול הרב וע' בט"ז סימן קנ"ד בסדר הגט סק"ב כה"ג לענין הרב הנוטל שכר בגט וחליצה ויש לדון בזה דאם העדים ידעו מזה הוו כמסייעים לדבר עבירה אבל מכל מקום לא נפסלו עי"ז לעדות דלא משמע לאינשי איסורא בהכי וכדאיתא כה"ג בחו"מ רסי' ל"ד ועוד דבפעם ראשון ובאותן קידושין ודאי דלא נפסלו ולכן אין מקום לבטל הקידושין וכבר הארכתי בזה בתשו' להרב דק' אזיפאליא והעליתי ג"כ כן. ואף דבשו"ת שו"מ תליתאה ח"א סימן רל"ט כתב דהקידושין פסולים אבל דבריו תמוהים ואולי מיירי שעשו שם תקנה לפסול הקידושין וע' כנה"ג אבן עזר סוף סימן כ"ח. והנלע"ד כתבתי:
4