שו"ת מהרש"ם חלק א קע״דTeshuvot Maharsham Volume I 174
א׳להרב וכו' מו"ה יחיאל פעפיר נ"י מו"ץ ד"ק אוזיראן
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו במה שנתהוה בגלילותיכם שבתוך הוויינשיל נמצא בתוך הגרעינים זבובים קטנים ויש שהגרעינים מנוקבים ויש שהגרעינים שלמים אלא דכשפותחין נמצאים בתוכם והמנהג שכובשין הוויינשיל במשקה י"ש ועושים ווישניק לכל השנה ויש שאומרים שרובם כן וי"א שאדרבא רובם כשרים. ורו"מ האריך בזה:
2
ג׳הנה הדבר פשוט דגבי זבובים לכולי עלמא הוי מדברים המאוסים כמ"ש בש"ע סוף סימן ק"ד דקיימא לן כהרשב"א ורוקח המתירים וע"כ לא נחלקו הפוסקים שהובאו בש"ך סימן פ"ד סק"ל אלא בתולעים אם גם הם דומים לזבובים וגם בזה מצאתי בתשו' הרי"ף סימן ש"ה ובספר האשכול פג"ה והל' תערובות רסי' ל"ה שהוכיח דתולע פוגם וגם בתפל"מ סימן פ"ד הוכיח מהב"י בשם א"ח בשם ר"פ ואגודה דתולע כזבוב ופוגם וגם בדליכא ס' שרי ע"ש וכן מצאתי בשו"ת שב יעקב סימן כ"ט דהעיקר כדעת הסוברים דתולע פוגם ע"ש אבל בנ"ד שהם זבובים ממש לכולי עלמא סגי ברוב נגד טעמם וא"צ ס' ואף דהש"ך סוף סימן ק"ז מחמיר בלא הפ"מ כבר כתב בשפ"ד שם דהעיקר כמקילין וכן המנהג ע"ש אם כן גם הוויינשיל עצמה שבה הזבוב שריא דודאי איכא בה רוב נגד טעם הזבוב (ומ"ש רו"מ דבכבוש ל"ש דין אפל"ס נעלם ממנו דברי המג"א סימן תמ"ז סקל"ח ושפ"ד סימן צ"ו סק"ח וסימן ק"ה מש"ז סק"ב):
3
ד׳ולכאורה יש לומר דלפמ"ש הש"ך סוף סימן ק"ז דגם בזבוב בחלא ושיכרא לכולי עלמא אסור אם כן יש לומר דהוא הדין בי"ש דהוי דבר חריף וכ"ה בס' עצי לבונה סוף סימן ק"ז שם וכ"ה בחכ"א כלל נ"ד דין י"ד אבל בהג"ה שם חזר והביא מהמנ"י כלל נ"א דדבר הפוגם בעצמו גם ד"ח לא משוי ליה לשבח ובאמת שכבר הביא מזה במש"ז סימן צ"ו סוף סקי"ג וסיים דאין ללמוד מזה לשאר דברים אבל אני מצאתי במנ"י כלל כ"ב אות כ"ה שהביא מהרוקח ומהאגודה פ' השוכר את הפועלים וז"ל תולעת או זבוב שנפל בקדרה אף ע"ג דקיימא לן עכברא בשכרא משביח העכבר עולה על שלחן מלכים אבל זבוב אינו נו"ט עכ"ל מוכח מזה דזבוב גם בחלא ושיכרא אינו נו"ט ודלא כהש"ך הנ"ל וגם בב"י סוף סימן ק"ד הביא דברי מרדכי בשם רוקח כמ"ש וע' מש"ז סימן ק"ד סק"ו שתמה על מנהג העולם להקל והנך רואה שגם האגודה סובר כן וסמכו העולם עליהם אף שהרמ"א סוף סימן ק"ד הביא בפשיטות דברי רשב"א ור"ן לאסור ומכל מקום לענין חנ"נ יש להקל גם להרמ"א וכמ"ש כה"ג הט"ז סימן ס"ד סק"ח. גם מצאתי בשו"ת מהר"י מברונא סימן קנ"ו שפסק בתולע שנמצא תוך השרביט שלא נפתח שפסק דלא הוי דבוק והכל מצטרף לס' כיון שאינו מחובר בגופו וע"ש בהג"ה וזאת נעלם מהאחרונים ואם כן הכי נמי בנ"ד ואחר זה מצאתי בדמש"א לחולין פא"ט סימן נ"ח שהעיד דהמנהג להקל בנמצא זבוב מת בתוך י"ש להוציאה ולשתות הי"ש והביא מגיטין (דף צ') יש מוצא זבוב בקדרה ואוכלו ש"מ דאיסורא ליכא ע"ש ומבואר דס"ל דגם בדבר חריף שרי ואין חילוק כלל ולכן נראה להתיר הווישניק וגם לכתחלה מותר לעשות הווישניק ולא שייך בזה דין א"מ לכתחלה כיון דאינו מכוון להפליט טעם הזבובים המאוסים ופגומים דבכה"ג הוי כמוכח שאינו מכוון וכמו שכתוב גם בישוי"ע א"ח רסי' תמ"ז ובתשו' א' פלפלתי על פי זה בסוגיא דפסחים ל' וע' עקרי הד"ט יו"ד סימן ט' בשם כמה שו"ת בזה. ועוד דבנ"ד אינו ברור שיש בהם הזבובים כיון שרבים אומרים שבדקו והיו רובם כשרים ובספק איסור מבטלין לכתחלה וכמ"ש הש"ך סימן פ"ד וסימן קט"ו ואף דמבואר בשפ"ד סימן צ"ט סק"ז דלאו כללא הוא ודוקא בדאיכא כמה צדדים להקל וע"ע בפמ"ג א"ח סימן תס"ז בא"א סק"ד בזה מכל מקום גם בנ"ד יש לומר דבכה"ג דאין כונתו לבטל ואדרבא דעתו קצה בזה בלא"ה שרי לבטל וע' בנ"צ לבעל פ"ת סימן פ"ד וסימן צ"ז ואני מצאתי בש"ך סימן קל"ב סקכ"א דמוכח גם כן דגם לכתחלה מותר בכה"ג וגדולה מזו מצאתי בשו"ת מהרי"ט צהלין סי' כ"א דמותר ליקח מגוי חלב נקפא ולהעמיד בו דכל חשש חלב גוי משום חלב טמא והרי אינו נקפא ולא מקפא אחרים ואף שי"ב צחצוחי חלב הרי זה אינו מעמיד ובטל בס' ואף דא"מ לכתחלה הרי הוי רק ספק איסור ועוד דלא שייך דין אמא"ל רק בדבר שהוא חפץ בו ורוצה להתירו אבל בנ"ד הרי אדרבא קץ בו ואינו חפץ ושרי עכ"ד ומכל שכן בנ"ד שהוא מדברים המאוסים ופוגמים ומצאתי בשו"ת פרי הארץ ח"ב סימן י"ג שהאריך בדין תותים שיש בגרעיניהם תולעים ויתושים דמותר למעכן ביד עד שיעשה משקה ולסנן והאריך בדין אמא"ל והעלה דכיון דהיתושים פגומים ובטלי ברוב ואינו מכוון לבטל אדרבא מסנן המשקה מהם ל"ש איסור זה והביא מתשו' מהרמ"ל שהביא הש"ך סי' פ"ד סקל"ג והשיג עליו במ"ש ראיה מהת"ה דהתם טעמו לפי שבורחים התולעים וספק אם יש איסור והביא מתשו' גו"ר חיו"ד סי' ח"י בדין פולין שמבשלין ומגיסין בכף להשביח התבשיל ועל ידי ההגסה מתרסק האיסור דהוי אינו מכוון לבטל וסיים להתיר המשקה על ידי סינון אבל הירקות עצמן אין היתר לכתשן ולאכלן ע"ש ומכ"ש דיש להתיר בנ"ד על ידי סינון ואף דבתשו' מהרמ"ל שם כתב דאין הסינון היתר בטוח דיוכלו לבא לידי מכשול מ"מ בכה"ג דנ"ד דאפשר שאין הזבובים יוצאים מתוך הוויינשיל אל המשקה יש להקל ואף דהט"ז סי' קל"ז סק"ד כתב דהיכא דאפשר בענין אחר גם באינו מכוון אסור מ"מ בנ"ד אם באנו להוציא הגרעינים מקודם הוא טרחא גדולה ויזוב הרבה משקה מהוויינשיל לאיבוד הו"ל כא"א בע"א וכדמוכח מהט"ז בעצמו סו"ס קל"ח ס"ק י"ד ובמש"ז סי' צ"ט סק"ז וגם בב"ש אהע"ז סי' ס"ב סק"ד בשם ת"ה מבואר דבמקום טורח הוי כדיעבד וכ"ה עוד בכמ"ק ובפרט לענין היכא דאיכא לברורי דבטורח א"צ לברר וע' תשו' מהרלב"ח סי' קי"ב קי"ג ותבין ועוי"ל דמוקמינן בחזקת חי ודבר חי אינו פולט ואמרינן השתא ברגע זו מת קודם שיעור כבישה ולכן נ"ל להתיר הווישניק ובלבד שיכריזו לסנן הווישניק ולמכור הוויינשיל לעכו"ם וכן לבשל הוויינשיל עצמן בתבשיל אין מקום להתיר:
4
ה׳והנלפע"ד כתבתי.
5
