שו"ת מהרש"ם חלק א קע״גTeshuvot Maharsham Volume I 173
א׳להרב וכו' מו"ה משה שפירא מו"ץ ד"ק דאברמיל נ"י.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדבר שלקחו ביצת טפת דם ונתנו לגבינה לגבלה בה ול"ה ס' בגבינה נגד הביצה ועשו מהגבינה לביבות ובשלום שמחבת גדולה והיה שם ס' נגד הביצה והא ודאי כיון דאין בגבינה איסור מעצמו רק מהביצה מהני ביטול יבש בלח ולא דמי למ"ש הש"ך סימן ק"ט סק"ד ומש"ז סימן צ"ב סקט"ז וגם הגבינה לא נאסרה קודם בישול בצונן אך דיש לומר דהוי איסור דבוק וע"ז כתב דבדרבנן אין לחוש שמא הוציא אחד בפני עצמו וגם משום ממהר לבלוע הרי הח"ד כתב דדוקא בדבוק בתולדה ודלא כהפמ"ג או"ח בהנהגת או"ה סדר ג' אות ל"ח וכמדומה שכ"ה בכרו"פ ואינו זוכר מקומו וגם אפשר לסחטו בדרבנן מותר כמ"ש בישוי"ע סוף סימן צ"ח בשם תשו' הרא"ש והכי נמי בזה דבבשלו לכ"ע דם בצים דרבנן עכת"ד:
2
ג׳הנה במ"ש דדם בצים דרבנן הוא רק לחד דיעה ולא קיימא לן כן ומ"ש דבבשלו לכ"ע דרבנן נמשך אחר דברי הפמ"ג אבל יעוין ביא"פ סימן צ"ב שדחה דבריו וגם מ"ש דאפל"ס בדרבנן מותר תמוה דהא בכחל הוי רק איסור דרבנן ואפל"ס אסור וע' בט"ז סימן ק"ו ועוד מבואר כן בכמה דוכתי וע' נו"ב מ"ק יו"ד סימן כ' דדין אפל"ס הוי רק ספיקא וכן נראה מלשון תשו' הרמב"ן שבב"י סימן ק"ו אבל מכל מקום גם בדרבנן א"א להוציאו מחזקת איסור מספק כנודע ועוד דכל דתיקון כעין דאורייתא דאפילו חנ"נ קיימא לן דגם בדרבנן הוי כן ולא קיימא לן כהרמב"ם ועוד דמלשון הר"ן סופכ"ה. נראה דהוי ודאי אך דמכל מקום אי נימא דבנ"ד לא הוי דבוק ודאי דמתפשט בכולה אם לא נשאר לבדו אבל כיון דלפמ"ש היא"פ הוי סד"א אם כן אסורה הגבינה וגם בח"ד סימן צ"ב בחידושים סק"י כתב בעצמו דגם היכא דלא הוי דבוק בתולדה החתיכה עצמה נשארה באיסורה באיסור תורה ובפרט דדרך בישול לביבות שמסננין המים ונשארו לבדן רותחין ואם כן פשיטא דיש לחוש לזה אבל מ"ש בשם כרו"פ כן הוא בכרתי סימן ס"ו סק"ה אבל דבריו צ"ע שם:
3
ד׳אבל בעיקר השאלה הדבר פשוט להתיר דכבר פסק הש"ך דבכל תערובות מקילין בביצים בספק אם היה הדם במקום האוסר ולא דמי לנולד בדאורייתא ונתגלגל לדרבנן כיון דיש דיעות דדם ביצים גופיה דרבנן ואנן קיימא לן דגם בחלמון הוי ספק ודלא כהל"ש וכמ"ש בתשו' לק' סקאליט דודאי לא חזר בו הש"ך מיניה וביה והבאתי כן בשם תשו' באר עשק סי' מ"ה ושם אריה סימן י"ז וטטו"ד תליתאה סימן קי"א ואם כן הרי כל דין חנ"נ בשאר איסורים דרבנן ומכל שכן איסור דבוק דהוי רק חומרא בעלמא ואם כן כיון דספק אם הדם במקום האוסר שוב הוי סד"ר ולהקל ובחנם נדחק רו"מ ונלחץ לדרך אחרת בזה והנלע"ד כתבתי:
4