שו"ת מהרש"ם חלק א קפ״דTeshuvot Maharsham Volume I 184
א׳להרב וכו' מו"ה אליעזר מארדער נ"י מו"ץ ד"ק ניסקא הסמוך לרישא
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו במוזג יין שהי"ל יין במרתף בכמה חביות והיה לו מינקת הייבער) של פסח של זכוכית והיה תלוי שם גם הייבער של זכוכית חמץ והשאילו לעכו"ם ג"י קו"פ והוציא עמו י"ש מחביות והחזירו וטעו ביום ב' ש"פ והוריקו בהמינקת של חמץ יין מכמה חביות ומסופקים אם היה המינקת יבש אבל זאת נודע שהיה תלוי שם כבר יותר מג"י:
2
ג׳הנה לענ"ד אין לחוש כלל שמא היה עדיין לח וראיה ממשנה פ"ד דמכשירין מ"ט הממלא בקילון עד ג' ימים טמאין וכו' ובר"ש ורא"ש ורע"ב פי' דלכולי עלמא בסתמא עד ג' ימים מתנגב הקילון מן המים הנמשכין דרך שם והביא מהתוספתא דגם ר"ע מודה בסתמא ע"ש וגם לפי' הר"מ שם יש לומר כן ע"ש ותבין ונודע דבקילון המונח בשוה לארכו אפילו של עץ וחרס קשה יותר להתנגב מכשהוא תלוי ופיו למטה ובפרט של זכוכית ואף דיש לומר דגבי הכשר דבעינן שיהא טופח על מנת להטפיח מתנגב בג' ימים מה שאין כן בנ"ד מכל מקום מלשון ניגוב משמע דמתנגב לגמרי והן אמת דמהראב"ד וכ"מ רפי"ג מטו"א ה"א משמע גם כן דהתם תליא רק בנגבו שלא יהיה על מנת להטפיח מכל מקום גם מסברא נראה דבנ"ד בג"י נגב לגמרי ובהגהותי על האו"ח שנדפסו בארץ הגר בסימן תס"ז אות ל"ו הבאתי מדברי הרא"ש פ"ב דע"ז סימן כ' שדעתו נוטה דאין כלי פולט בצונן בפחות ממעת לעת אפילו משהו ונחשב בעיניו לדוחק לומר שפולט משהו לאלתר ע"ש ומכל שכן בנ"ד לענין זכוכית דמדינא גם בפסח שרי ורק מצד חומרא מחמירין בו א"כ פשיטא דאין להחמיר בצונן עכ"פ ולכן יוכל להתיר היין:
3
ד׳והנלע"ד כתבתי.
4