שו"ת מהרש"ם חלק א ר״דTeshuvot Maharsham Volume I 204
א׳להרב וכו' מו"ה שמחה כהנא נ"י בהרב מואשקיוו ברוסיא
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדין רוטב של בשר אם יש לשער כפי המדומע והביא מדברי או"ה כלל כ"ד דין ח' שכתב דצריך לשער נגד כל הרוטב דדינו כבשר וכ"ה שם בכלל ל"א דין ט"ו וגם הביא מדברי חמ"ד הל' בב"ח סי' מ"א:
2
ג׳הנה זה כמה שנים הבאתי מזה וביארתי שאין ראיה מהמרדכי פכ"ה סימן תרצ"ז דהוא מיירי בתערובות איסור משא"כ ברוטב שנתבשל בה בשר של היתר וכ"ה בברכ"י יו"ד סי' צ"ד בשם מהרש"ע דהמרדכי מיירי רק באיסורא והבאתי מדברי הפרישה סימן צ"ה בד"ה ובעה"ת וכו' שכתב בפשיטות דרוטב כבשר אבל בפרי תואר סימן צ"ב סק"ז כתב דרוטב דינו רק כבלוע מבשר וגם מצאתי בכתבי הגה"ק אבד"ק ביטשאטש בעהמ"ח דע"ק שכתב דאין ברוטב לשער המדומע דהשומן צף למעלה ושמא נגע הכף בהשומן ונבלע בו וכן מה שנשפך ממנה אולי נשפך השומן ורק במקום שהוא רק חומרא בעלמא ומדינא שרי אז יש לצרף הא דלפי המדומע גם ברוטב ובאמת שמצינו כה"ג בש"ס דחולין ק"כ א' והרוטב מאי רוטב שומנא ופירש"י שומן שעל המרק ופריך אביי הוא עצמו יטמא טומאת אוכלין ומבואר דהשומן שע"ג הרוטב דינו כאוכל עצמו והן אמת שהתוספות בחולין צ"ד א' ד"ה שאני חלב דמפעפע ומתפשט בכל הבשר לכן אסור גם הראש והא דאמרינן בפסחים נטף מרוטבו על החרס וכו' יטול מקומו ותו לא היינו משום דרוטב אינו מפעפע כ"כ דציר בעלמא הוא ולא שומן וכו' והתם מיירי ברוטב שיצא מגוף הפסח ואפילו הכי אין דינו כשומן אבל מלבד שבתוס' פסחים ע"ה ב' ד"ה יטול וכו' מבואר דהתם משוס דטפה בעלמא דמיא לסיכה דמשהו הוא (וכ"ה גם בט"ז יו"ד צ"ד סקי"ג) וגם במרדכי פכ"ה סימן תרצ"ה מבואר כן וגם שם מוכח דלפעמים אית ביה שומן ומפעפע. ועוד דיש לומר דהרוטב הפולט מגוף הפסח נהי דלענין פעפוע אין דינו כשומן מכל מקום עכ"פ דינו כבשר עצמו וכן לענין לשער לפי המדומע השומן הצף על הרוטב דינו כבשר עצמו וע' בהגהת י"ש לסימן פ"ט מ"ש בזה מכמ"ק ולכן אף שכתב בשו"ת טטו"ד מ"ג סימן קפ"ג להקל לצ"ש וברוטב בשר עוף בכל גווני יש להקל לשער כפי המדומע אין נראה להקל כלל אם שומן צף למעלה והגאון הנ"ל בשו"ת סת"ם הל' תפלין סימן נ' פסק בעצמו דאין להקל אלא במקום שהוא רק חומרא אז יש לצרף דבר זה לסניף ולכן לדינא אין להקל זולת אם ידוע שאין שומן צף למעלה כגון בבשר כחוש או שכבר שפכו השומן הצף למעלה אז יש להקל בזה וע' בחכ"א כלל מ"ד ד"ט וכלל מ"ה ד"ד וכלל מ"ו ד"ז שהביא בפשיטות דברי או"ה להחמיר ועמש"ל סימן נ' וסימן קצ"ד בזה):
3
ד׳והנלע"ד כתבתי.
4