שו"ת מהרש"ם חלק א ר״הTeshuvot Maharsham Volume I 205
א׳עוד להרב הנ"ל.
1
ב׳ומה ששאל בדין ספק ברכה שכתב בספר דר"פ מצוה ל"ת ל' דבכל ספק ברכה יאמר בריך רחמנא ובפת"ש יו"ד סימן שכ"ח הביא כן בשם הפ"י ברכות י"ב ורו"מ הביא משו"ת מב"נ סימן מ"ד דדוקא לענין מחיקה ס"ל להש"ך סימן קע"ט דקול וגם הביא מדברי הח"ד סוף סימן ק"י בדיני ס"ס דלענין ספק ברכה אסור:
2
ג׳הנה גם בשו"ת ר"ע איגר סימן כ"ה העלה דגם בלשון לעז אסור ודוקא לענין מחיקה קיל ע"ש באורך וגם בספר העמק שאלה על השאלתות פ' יתרו העלה כדעת רע"א כעין סברת החוו"ד וביו"ד סימן ש"מ סל"ז בהג"ה דהשומע ברכת השם אפילו בלשון לעז חייב לקרוע משום דלא גרע מכינוי אבל יש ראיה מדברי הנימוקי יוסף פ"ק דנדרים דף ז' בשם הריטב"א בהא דהשומע הזכרת השם לבטלה והביא דעת הגאונים דה"ה על הכינוים צריך לנדותו לפי שעבר על אזהרה דמוציא כדאיתא בפ"ק דתמורה ונראה שאין נידוי זה אלא בהזכרת השם או בכינוי הידוע של אל"ף דל"ת וכיוצא בו מן השמות המיוחדים אבל המזכירו בלעז או שאר לשונות אין לנדותו אבל גוערים בו ע"ש ומבואר דבזה ליכא איסור תורה וגם יש לומר דאם תמצא לומר במגדף חייב מכל מקום לענין ברכה לבטלה בודאי אין איסור אלא חומרא בעלמא ומספק שרי דלא חמור משאר כינוים דליכא משום מוציא שם שמים לבטלה:
3
ד׳ומ"ש רו"מ דיש עצה להרהר הברכה כבר העיר בזה, הפמ"ג בפתיחה להל' ברכות וכן מצאתי בספר גן המלך סימן כ"ג שבכל ספק ברכה יהרהר הברכה וכ"ה בצל"ח ברכות כ' סוע"ב ע"ש באורך:
4
ה׳והנלע"ד כתבתי.
5