שו"ת מהרש"ם חלק א ר״זTeshuvot Maharsham Volume I 207

א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה אפרים זלמן ווייסמאן נ"י ראבד"ק וויזהראדק ברוסיא.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בתיקון עירובין שבעירו שהוא על ידי הקפת הט"ג ובצד א' מהעיר יש בצד א' של דרך הרבים בתים והדרך רחב יותר מעשר ובצד ב' של הדרך יש גינה גדולה כמה אלפים אמות ובין הדרך והגינה מחיצה גבוה י"ט וכן בצד ב' של הגינה מחיצה גבוה י"ט ואחר כך ג"כ נמשך דרך הרבים ובצד ב' של הדרך גם כן בתים והט"ג עומד על פני כל המרחב והיינו כי עמוד א' עומד אצל הבתים שבימין הדרך ועוד עמוד א' עומד באמצע הגינה רחוק הרבה מהמחיצות שסביב הגינה ועוד עמוד א' עומד אצל הבתים שבשמאל הדרך השני והחוט נמשך ע"ג העמודים הנ"ל וסובב על פני רוחב כל הדרכים והגינה שבינתים כמו צוה"פ אלא שאין להחוט עמוד בכל דרך רק בצד א' סמוך להבתים ובצד ב' הוא מונח ע"ג העמוד שבאמצע הגינה עכת"ד השאלה ורו"מ כתב שבד"ז יש ב' ספיקות אם מועיל העמוד שבאמצע הגינה להצטרף לצוה"פ כיון שעומד בתוך רה"י דביתא כמאן דמליא כמ"ש במק"ח בסופו ואף שיש סוברים דדוקא במקורה אמרינן הכי אבל בנ"ד יש עוד חשש שהגינה מלאה זרעים ומבטלת הדירה:
2
ג׳הנה בדבר החשש דכמאן דמליא דמי הארכתי בשו"ת א' מכבר והבאתי כמה סתירות כי בשבת ה' א' מבואר דדוקא במקורה אמרינן ביתא כמאן דמליא דמי ועתו"ס ב"ק ע' ע"ב ד"ה כמאן וכו' ובעירובין ע"ו ב' כי אמרינן ביתא כמאן דמליא מן הצד אבל באמצע לא וכו' ומסיק דל"ש וא"צ סולם אבל דוקא בבית ולא בחצר ושם ל"ב ב' דגם במתא אמרינן כמאן דמליא אבל מדברי רש"י שם נראה דדוקא לענין הוא ועירובו במקום א' מהני ד"ז ע"ש ברש"י ד"ה דמתא וד"ה ורה"י ובב"י סימן ת"ט ובירושלמי פ"א דשבת ה"א בפיסקא דשניהם פטורין וכו' רבי עביד אויר מחיצות כממשן בן עזאי עביד אויר כרמלית כממשן ר"ע עביד אויר רה"ר כממשן וכו' והיינו דתליא בפלוגתא דקלוטה כמו שהונחה דמיא ואין מזה ראיה לנ"ד ובימי חורפי הצעתי ד"ז לפני הגה"צ אבד"ק צאנז ז"ל והשיב כי הראיות ברורות נגד דעת המק"ח ומכל מקום למעשה ראוי לחוש להחמיר כדעת המק"ח אבל גם בישויע"ק סימן שס"ג סקי"ד פסק בפשיטות להקל אם העמוד עומד בתוך חצר אם הלחי בולט הרבה גבוה ממחיצת החצר דאיכא משום מחיצה וגם היכרא וכ"ה בח"ס א"ח סימן צ"ו וחלק ששי סימן ל"ד וביאר דדוקא באינו גבוה למעלה מעשרים דאל"כ ליכא היכרא ומצאתי בתשו' פמ"א ח"ב סימן קמ"ב שנשאל גם כן בד"ז והעלה דבעינן שיהיו ב' המזוזות נראים בתוך המבוי והביא ראיה מעירובין י"א בפתחי שמאי דלחד מ"ד דלית ליה שיקפי ופירש"י שאין להם מזוזות שנתלה אבניהם מכאן ומכאן אבן יוצאת ואבן נכנס ואין זו צה"פ ע"ש ואי ס"ד דלא בעינן למחזי הנך מזוזות אף שאבן יוצאת נימא דכמאן דליתא דמי והוי מזוזה שוה ובע"כ דכיון דהאבן היוצאת חופה מקצת המזוזה לא מיחשב צורת הפתח וגם ראיה מהא דפליגי ר"נ ור"ש אם הקנה שע"ג צריך ליגע בקנים שבצדדין ומייתי ראיה מהא דכיפה דר' מאיר מחייב במזוזה ורבנן פטרי ושוין שאם יש ברגליה עשרה שהיא חייבת וברש"י ד"ה חייבת דהא יש בה עשרה גובה ברוחב ד' ואפילו כל העיגול סתום נשאר שם שיעור פתח כשר אלמא א"צ ליגע דהא הכשרה דפתח ברגלים הוא והעיגול מפסיק בין תקרה העליונה למזוזות עכ"ל ואי ס"ד דגם מזוזות מכוסים כשרים אם כן יש לומר דכיון שאם יטול העיגול משם יגיעו המזוזות עד המשקוף הוו כנוגעים לתקרה ובע"כ דבלא ניכר פסול ועוד דהא בדף י"ד אר"ש הניח קורה ע"ג מבוי ופרס עליה מחצלת וכו' קורה אין כאן מחיצה אין כאן קורה אין כאן משום דמכוסה ומסתמא הוא גם למ"ד קורה משום מחיצה אפילו הכי ל"מ וה"נ בצה"פ עכ"ד. והנה מ"ש ראיה מדין קורה הוא תמוה דלדידן דלא קיימא לן כר' יהודה קורה משום היכר כדאיתא שם י"ב ע"ב אם כן אין ראיה וגם מ"ש ראיה מפתחי שמאי ומדין כיפה יש לומר דשא"ה שגם במקומם אין מזוזה כלל ואנן בעינן צוה"פ וליכא אבל היכא שהמזוזה במקומה היא מזוזה ניכרת להעומד שם אלא שעל ידי כותל החוצץ אינה ניכרת להעומד להלאה מעבר ב' של הכותל יש לומר דמהני ועוד דהא מבואר בריטב"א דדוקא בפתח בדל"ל שנקפי פסול משא"כ בצה"פ של קנים ובמק"ח בסופו בתיקון עירובין ביאר הדברים היטב דיש חילוק בין מזוזה לעירוב בזה גם העלה דדוקא בדליכא לחי והכתלים שבצדדים ארוכין ד"א פסול בפתחי שמאי משא"כ בדאיכא לחי בכל גווני סגי ע"ש אם כן פשיטא דאין ראיה מהא דפתחי שמאי וכבר כתבתי בתשו' א' (לעיל סימן ר"ט) שמבואר בב"ח דגבי צה"פ לא בעינן שיהא נראה אפילו מבחוץ וגם באינו נראה לא מבפנים ולא מבחוץ כשר ופלפלתי בזה והעליתי בדין אם החוט שע"ג הקנים סובב הולך ע"ג גג של בית המפסיק באמצע צה"פ דאם הבית הזה הוא בקצה המבוי יש לומר דהבית עצמו נחשב ללחי אף שרחב ד"א אך בנ"ד שמחיצת הגן ארכו גדול והחוט הסובב ע"ג מחיצת הגינה הוא באמצע ארכו א"א להקל וכבר בא מעשה כזו לפני בשעה"ד שלא היה באפשר להעמיד לחי תחת החוט ועשיתי טיח של גפסיס בכותל שיהא עב כל שהו כצורת לחי ובנ"ד אם א"א לעשותו מצד חוץ יוכלו לעשותו מצד פנים של כותל הגינה תחת החוט כיון שדעת הב"ח שא"צ היכר בצה"פ אם כן מהני גם באינו בולט למעלה שיהא היכר ובפרט בצירוף העמוד שבאמצע הגינה וגם בגבוה יותר מעשרים אמה מהני מה"ט וכדאי הוא הב"ח לסמוך עליו בשעה"ד שא"א לתקן בע"א אבל אם ג"ז לא יעלה בידו א"א להקל על ידי העמוד שבאמצע הגינה הרחוק הרבה מכותל הגינה יותר מעשר אמות ושם הוא מקום זרעים המבטל הדירה והנלע"ד כתבתי:
3