שו"ת מהרש"ם חלק א ר״יTeshuvot Maharsham Volume I 210
א׳להרב הנ"ל
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בבתולה שנשאת והיה רחמה צר מלבא עליה והרופא פתח מעט גידי דם בתולים על ידי כלי אינסטרומענט ויצא דם אם יש לסמוך ע"ד הרופא שהעיד שהוא רק ד"ב ולא מן המקור להקל לענין הפסק טהרה והביא מהא דאם רחצה במים או קינחה יש להקל לענין הפסק העונות אבל אנן לא קיימא לן כן ובכל גווני צריך להמתין העונות רק לענין ה' עונות הביא הט"ז בשם מהר"ל מפראג להקל לענין ד"ב בד' עונות ובד"ז שהוא רק חומרא בעלמא כמו שהאריך בנח"א שבאשכול הל' מקואות סימן ס"ה גם להקל בכתם שטעתה והפסיקה רק ג' עונות וספרה וטבלה ושמשה ובתשו' ח"ס סימן קע"ט פסק דשלא להוציא אשה מבעלה יש להקל בג' עונות ומכ"ש בד' עונות שהוא רק חומרא בעלמא וגזל"ג אם כן בודאי הרופא נאמן וכה"ג כ' הר"ן פ"ב דגיטין בסוגיא דנתן לה נייר חלק דגם למאן דאמר בעל שאמר גרשתי אשתי אינו נאמן במקום חומרא בעלמא נאמן ע"ש ובפרט שיש רגל"ד שהרי אומן זהיר באומנתו וע' בשו"ת ב"ש ח"ב סימן ע"ו דגם בראתה דם בביאה ב' מפני שלא בעל פ"א ביאה גמורה יש להקל וכמ"ש גם בעצי ארזים לא"ע סימן ס"ג וגם בלא ראתה פעם ראשון מפני שבעל בהעראה יש להקל והיכא דראתה גם פעם ראשון בכל גווני יש להקל ע"ש עוד בזה והנלע"ד כתבתי:
2