שו"ת מהרש"ם חלק א רכ״זTeshuvot Maharsham Volume I 227
א׳עוד להרב הנ"ל.
1
ב׳וע"ד שאלתו בשבעה יורשים ומהם שני בנים ושתי בנות הנולדים מבן אחד וארבע בנות נפל להם ירושה מאביהם מעות ומטלטלים ובית העולים סך רב וחלקו ביניהם והבית הוחלט לבן אחד ונתן לכל או"א חלקו וחלק השביעית השייך להבנות הבאים מכח אביהם הנ"ל לאשר היו קטנות והיה סכסוכים ביניהם לזאת נמשך הדבר איזו שנים ולא נתן להם המעות עבור חלק שביעית שלהם אולם דרו בהבית עד כה כפי חלקם ועתה באו להשוואה בכל העזבון והבן רוצה לשלם גם חלק השביעית להבנות היורשים הנ"ל אולם המה תובעים עסקא מאותן השנים שהיו יכולים להרויח בהמעות הללו שהיה מגיע לחלקם אם היה משלם להם מאז והבן טוען שאסור לו ליתן להם משום ריבית, עכת"ד טענותיהם:
2
ג׳והנה רו"מ הביא בשם דיין אחד שרצה לדמות ד"ז להא דמבואר בח"מ סי' רצ"ב ס"ז בהג"ה דאם בא בעל הפקדון ואמר תן לי פקדוני וארויח בהם בעצמי והלה מעכב בידו חייב ליתן הריוח מכאן ולהבא ואף דמהרש"ל חולק מ"מ בנ"ד היורשים מוחזקים שלא יתנו פטורין על חלקם עד שיתן להם הריוח ורו"מ חולק על זה דדוקא בנתן לו מעות מזומן והגיע זמ"פ ותבעו הוי כריוח ידוע והוי כמזיק בידים מה שאין כן בלא נתן מעות מזומן ולא תבעו ולא הגיע זמ"פ והביא מהב"י יו"ד סי' ק"ס בראובן ששכר מלמד לבנו ועיכב השכר אחר הזמן והמלמד תבע מה שהיה יכול להרויח והביא מדברי הגמ' וסיים הב"י שיש בו דין ריבית ורמז להמל"מ פ"ז ממלוה הי"א בזה מהא דמבטל כיסו ש"ח וגם בהרויח בו א"צ לשלם רק בבאו לידו מתחלה לקנות בו דבר להרויח מה שאין כן בבא לידו בפקדון ורו"מ הסביר הדבר דדמי לחצר דלא קיימא לאגרא ורמז להשבוי ח"א סי' ס"ד ותשו' ח"ס ח"מ סי' קע"ח וב"א חו"מ סי' ה' בשם ר"מ ב"ב ובנ"ד שלא היה זמן ידוע וחשבון ברור כמה מגיע להם ולא תבעוהו עד עתה ודרו בעצמם בחלקם בהדירה והוא שילם כל המסים העולים לכל שנה לסך רב לכן יש בזה איסור ריבית עכת"ד:
3
ד׳והנה כפי שכתב רו"מ שלא תבעוהו עד עתה לא אדע מה זו שאלה הרי ברמ"א עצמו סי' רצ"ב מפורש כן דגם אם הרויח במעות בין שהי"ל רשות להשתמש ובין שלא הי"ל רשות א"צ ליתן מהריוח לבעל הפקדון ואני מוסיף ראיה מתשו' הרא"ש כלל ע"ח דין ב' המרומז בחו"מ סי' צ"ט ס"ו דאף דהב"ח גובה מהמקבל מתנה שנתן לו הלוה בערמה להפקיע חובו מ"מ אם הרויח כלום בסחורה או ברבית באותה מתנה אין ב"ד מגבין לו מהריוח ובתשו' הרא"ש שם כתב וז"ל דל"ש הכא לומר כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו שעדיין לא זכה בו כל זמן שלא הגבו לו ב"ד דאפילו קרקעות המשועבדים למלוה אם אכל לוקח או מקבל מתנה את הפירות כמה שנים ב"ח בא וגובה את הקרקע כמו שהוא ואינו מוציא מידן את הפירות שאכלו וכו' עכ"ל. אך י"ל דבנד"ד הוא מעות שלהם ממש שנשאר לחלקם מעזבון אביהם:
4
ה׳אבל הנה בתשו' ר"מ אלשיך סי' ל"ג בראובן ששידך בתו לשמעון ונתן ליד שמעון ק' פרחים והוא הרויח בהם בסחורה ואחר כך חזר בו ש' ופסק דא"צ להחזיר רק הקרן ולא הריוח דאפילו אם נתן לו מעות לקנות עבורו והוא שינה וקנה לעצמו ונתן מעות למוכר אדעתא דנפשיה קנה שליח ומכ"ש כשלא היה שלוחו כלל וקנה על דעת עצמו וגם הרמב"ם מודה בזה ובש"ס דיבמות פ' אלמנה לכ"ג הכניסה לו שני כלים באלף זוז ועמדו על אלפים אם מת או גירשה הריוח לבעל ואין האשה יכולה לומר דאדעתא שתגרשני לא נתתים הרי דאפילו בנתייקרו הכלים מעצמן דינא הכי ומכ"ש הכא דטורחו ומשאו ומתנו גרם הריוח עכת"ד שם יעו"ש שהאריך עוד בזה הרי דגם במעות של חבירו בקנה לעצמו א"צ ליתן הריוח וא"כ ה"נ בנד"ד וע' בב"ח חו"מ סוף סימן ל"ח סי"ז שכתב וז"ל ומשמע מכאן דאף על פי שראובן קבע זמן לשמעון לפרעו ועבר הזמן אינו חייב לשלם לו כל מה שהיה שמעון מרויח במעות אלו אלו היה פורע לו בזמנו דשאני עדים זוממין וכו' אבל בעלמא הוי אגר נטר וכו' עכ"ל:
5
ו׳אבל נראה דיוכלו להטיל עליו קב"ח אם כשנו"נ במעות של העזבון אם אדעתא דנפשיה או אדעתא דכל היורשים דאז יתן להם חלקם דהיורשים הם כשותפים. ומ"ש בדין מי הוא המוחזק ע' בכנה"ג ח"מ כללי קים לי אות נ"א וסי' ק"ח הגב"י אות ל"ה ובס' ג"פ למהרמב"ח לא"ע סי' קכ"ב סק"ח ושעה"מ פ"ג מגירושין (וע' שו"מ מ"ת ח"א סי' נ"ו) בדין יורש שתפס אי הוה כמוחזק נגד חבירו:
6
ז׳והנה במ"ש רו"מ מדברי הב"י סי' ק"ס ומל"מ יעוין בחוו"ד סי' קס"ט סקי"ד דמעות קיימי לאגרא ובסתמא תלינן דנחית אדעתא דאגרא לכן חייב ליתן מה שהרויח מה שאין כן בנחית בפירוש אדעתא דגזלנותא ובהגהת א"ב תמה שם דהיכא שמעכב אחר תביעת התובע בודאי בחזקת גזלן הוא ע"ש ולפ"ז היה מקום לומר דאדרבא בלא תבעו חייב ליתן הריוח ומדברי רמ"א מוכח להיפוך אולם י"ל דבפקדון כשאין לו רשות להשתמש בהן איכא הוכחה דאדעתא דגזלנותא נחית כי מי הרשהו להרויח בהם ואין פנאי לעיין בזה כעת. ועכ"פ בנ"ד שלא באו עוד לחשבון כמה מגיע נראה כמ"ש שאם יקב"ח דאדעתיה דנפשיה עביד פטור מליתן הריוח אבל בסתם חייב ליתן להם עכ"פ חצי הריוח:
7
ח׳והנלע"ד כתבתי.
8