שו"ת מהרש"ם חלק א ע״אTeshuvot Maharsham Volume I 71
א׳לנכדי הרב הגדול וכו' מו"ה אברהם יקיר נ"י ראבינשטיין מספינקא בארץ הגר
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בבית שיש בו חדר גדול ובצד דרום יש בו פתח שנכנסים משם לחדר קטן שרחבו פחות מד"א וארכו יותר מד"א ויש בו כדי לרבע דע"ד אי חייב במזוזה והביא מחלוקת רמב"ם ורא"ש שביו"ד סי' רפ"ו סי"ג וש"ך סקכ"ג וגם הביא מד' הב"י שם וט"ז באו"ח סי' תרל"ד סק"ב שנחלקו בדעת רמב"ם ולשי' הב"י גם בפחות מד"א רוחב מצרפין האורך לרוחב והביא בשם ח"א שתמה מש"ס דעירובין (פ"ח ב') אריך וקטין איכא בינייהו וברש"י כגון שישנה ח' אמות על ב' דאיכא קרקע כשיעור ד' מרובעות ויש מקום להבלע סאתים וכו' ובין למר ובין למר ד"א דמתני' באורך וברוחב משמע וכו' עכ"ל ושם בגמ' מתני' קשיתי' מאי אריא דתני חצר שהיא פחותה ליתני חצר שאין בה ד"א על ד"א וברש"י ד"ה ד"א על ד"א גרס בברייתא אלמא מרובעות בעינן עכ"ל ומבואר דהיכא דנקט ד"א על ד"א מרובעות דוקא בעינן והגאון אבד"ק הרימלוב בתשו' לרו"מ דחה ראי' זו דשא"ה דגם בלישנא דמתני' א"א לפרש דליכא שיעורא לפותיא דא"כ אפי' רחבה משהו וליכא לאוקמי בה טעמא כמ"ש רש"י בד"ה דאריך וכו' ואמאי נקט בברייתא שאין בה דע"ד ובע"כ דבעינן מרובעות והוא הביא ראי' מעירובין (כ"ג ב') ואי אשמעינן הלכה כר"ע הו"א דאריך וקטין לא וכו' ומוכח דלישנא דר"ע דאמר ע' אמה ושירים על עא"ו מרובע משמע וכמ"ש רש"י בד"ה אריך וכו' דהא ר"ע מרובע בעי ונ"י יש לדחות דשא"ה דגם ריב"ב נקט הגינה והקרפף שהן עאעע"א אלא דבעי בלבד שיהא בהן שומירה וכו' ור"י פליג וס"ל דאפי' אין בה אלא בור ועלה אר"ע אפי' אין בה וכו' ובלבד שיהא בה עאו"ש הרי דכל הרבותא שיהא בה עאעע"א והיינו מרובע אך לפמ"ש רש"י בד"ה ובלבד וכו' ולא יותר וכו' והיינו דא"א לומר דאתי למעט פחות ולכן נקט ובלבד וכו' היינו שלא יהי' יותר ואין מזה הוכחה דקמ"ל שיהי' מרובע ובאמת שהדבר מבואר יותר ברא"ש פ"ח סי' ט' והביא שם גם מהש"ס (דף כ"ג) הנ"ל ע"ש וי"ל דהרא"ש לשי' ביו"ד שם ואני מוסיף ראי' מהא דעירובין (כ"ב ע"א) אי הכי היינו דרשב"א איכא בינייהו ארוך וקטין וז"ל רש"י בד"ה אריך וכו' ולר"ש בעי מרובע כדאמרי' בהדיא ב"ס על ב"ס דהיינו ע' אמה ושירים על עאו"ש וכו' ומבואר כמ"ש אך לפמ"ש בתשו' ח"ס יו"ד סי' ר"פ דגם הב"י מודה דסתם דע"ד משמע מרובע אלא דהכא במזוזה דנקט אם יש בה דע"ד לשון יש בה משמע דהיינו אם יש בו כדי לרבע דע"ד א"כ אין ראי' מכאן להיפוך בש"ס דעירובין (נ"ה ל"ו) לא צריכא דאריכא וקטינא מ"ד ליתן לה פותיא אאורכה קמ"ל ושם ברש"י (נ"ג א') ד"ה ועושין אותן וכו' מרובעין וכו' ולא עגולין וכו' דתחומין מרובעין לאו דוקא שיהא אורכן כרוחבן וכו' מרובעין דקתני למעוטי עגולין וכו' עכ"ל ובש"ס דזבחים (ס"ב ב') כבש הי' לדרומה של מזבח אורך ל"ב על רוחב ט"ז וכו' רבוע כתיב (כאדם רובץ) והא מיבע"ל דמרבע רבוע (שיהא מרובע ולא עגול) מי כתיב מרובע וכו' ומוכח דגם בארוך ל"ב ורחב ט"ז שייך לשון מרובע למעט עגול ושם בסוף העמוד ואצטריך למכתב סביב ואצטריך למכתב רבוע וכו' ואי כתב רבוע הו"א דאריך וקטין כתב רחמנא סביב ופירש"י דאי כתב רבוע הוא ארוך וקטין ארכו יתר על רחבו וזוית יהא לו כתב סביב שיהא כל סביביו שוה ומבואר דמרובע גם אריך וקטין משמע ובלבד שיהא לו זוית וע"ש בתוס' ד"ה דאריך וכו':
2
ג׳ומ"ש הגאון מהרימליב מהא דבנגעים בעינן מרובע י"ל דהתם מדנקט כגריס מרובע מוכח דאין לצרף ארכו לרחבו כמ"ש הר"מ בפיה"מ פ"ג דאהלות שהבאתי בדע"ת סי' ל"ה סקכ"ה ושם הבאתי מהירושלמי דסנהדרין ומרה"פ שם בזה וע"ע עירובין (י"ב סוע"ב) כל שמרובעת מרובעת אין עגולה לא ה"ק אי ארכה יתר על רחבה הו"ל מבוי ומוכח דאפי' משהו ארוך יותר אינה בכלל מרובעת והיינו משום דאיכא הוכחה דלא למעט עגולה אתי אבל בדאפשר לפרש דאתי רק למעט עגולה מפרשינן הכי וע' תשו' רלב"ח סי' ק"י באמצע התשו' ומג"א סי' שס"ו סק"י וסי' שצ"ח סק"ו ותש"ו ופמ"ג ומחה"ש שם דכולם ס"ל כדעת הב"י ודלא כהט"ז:
3
ד׳ומ"ש רו"מ מדברי חמ"ד שהובא בפח"ש ודברי יוסף אומץ ועקרי הד"ט סי' ל"א דחדר קטן שאין בודע"ד ופתוח לחדר גדול חייב במזוזה כבר נשאלתי בזה מהרב הה"ג מקריפטש בדין בית שער שלפני הבית ופתוח לרחוב ובשו"ת ק"ס סי' קי"ח העלה דפטור ממזוזה והביא דברי חמ"ד ופת"ש סק"ו שפסק דבית שער חייב והוא השיג דבש"ס מוכח דבית שער גרע מבית ועיקר הגזירה רק משום דנראה כבית ובאין בו דע"ד פטור לשי' החמ"ד ואיך נימא דבית שער חייב ולענ"ד לק"מ דהא בבתים פתוחים לתוכו חייב מה"ת כמ"ש הרי"ף אלא שהתוס' בשם ר"י כתבו דבאין בתים פתוחים חייב מדרבנן ובכה"ג שפיר י"ל דבפחות מדע"ד פטור דבכה"ג לא גזרו אבל היכא דבתים פתוחים לתוכו דחייב מה"ת כמ"ש השת הל' מזוזה דבכה"ג גם הר"י מודה דחייב מה"ת א"כ י"ל דכל חד כפי תשמישו ובבית שער דחזי לתשמישו בפחות מדע"ד חייב ומ"ש הק"ס ראי' מקושי' רי"ף ותוס' אינו ראי' כלל למעיין וגם בתשו' מהר"מ שיק סי' רפ"ז האריך בדין חדר קטן הסמוך לגדול והעלה דתליא בפלוגתת הרא"ש ומרדכי ב"ב שהובאו בח"מ סי' רי"ד ס"ב אם חדר חזי לתשמיש גם בפחות מדע"ד והעלה שם ג"כ דבית שער חייב במזוזה גם בפחות מדע"ד כיון שפתוח לרה"ר והביא בשם הגאון ר"י עטלינגר דאם הבית קטן ארוך ויש בו לרבע דע"ד דלרמב"ם חייב יש לספק באיזו צד יש לקבוע המזוזה אם ההיכר ציר בבית הקטן והוא העלה דהש"ג מיירי ביש פתח לרה"ר דוקא והוי כבית שער דחייב בב' מזוזות ואזלי' בתר היכר ציר כמ"ש הט"ז סי' רפ"ט סק"ד גבי חצר וה"נ בבית שער ויש לעשות המזוזה בפתח האמצעי שבין הגדול לקטן בימין הכניסה לחדר הקטן כשאין לו פתח לרה"ר ע"ש היטב ועסמ"ע סי' קע"א סק"ח שהביא בפשי' בשם מהר"ם וד"מ דחדר שמניחים בו חפצים ראוי לתשמישו גם בפחות מד"א וע' בתשובת מהרי"ל סי' צ"ד ששאל מהר"א בדין חדר פחות מדע"ד שיש לו פתח מהבית אם חייב במזוזה ומהרי"ל השיב וז"ל אבל כתבת דפתח הפתוח לבית לית בי' לא ד' ולא י' א"כ חור בעלמא הוא עכ"ל משמע דמשום שאין בהפתח לא רוחב ד' ולא גובה י' הוי חור אבל אם יש בו גובה י' גם בדליכא דע"ד בהחדר חייב במזוזה אבל בד' השואל לא נזכר כלל מן גובה י' וע"ש במהרי"ל שכתב אח"כ וז"ל אבל תמיהני אם לא יהא ההוא פתחא זוטא לכל הפחות כדי לחוק ולהשלים דהיינו ברגלי' ג' רוחב ד' וגבוה י' באמצע דקיי"ל כר"מ דחוקקין להשלים עכ"ל הרי כמ"ש:
4
ה׳ומה שנסתפק אם חייב הפתח במזוזה לפי שהכותל בצד ימין משמש גם לביהכ"ס והבאת ראי' מהא דפ"ו דאהלות מ"ד כותל שבין ב' בתים והטומאה בתוכו בית הקרוב לטומאה טמא וכו' מחצה למחצה שניהם טמאים טומאה באחד בהם וכלים בכותל מחצי' וכלפי טומאה טמאין מחצי' וכלפי טהרה טהורין וכו' יעו"ש בכל המשנה דמוכח דנחשב מחצה לכאן ומחצה לכאן הוא נכון ואני מוסיף דבמשנה ג' שם כותל המשמש את הבית ידון מחצה למחצה וכו' יעו"ש בכל המשנה וע' פ"ב דכלים מ"ז דלריב"נ חולקים את עובי' של בית התבלין המשמש לטמא טמא ופי' הרע"ב דרמינן פלגא להאי גיסא וכו' ובתוי"ט שם רמז לכמה מקומות ורמז גם להמשנה דפ"ו דאהלות הנ"ל אבל שם לא קיי"ל כריב"נ ולפמ"ש הרע"ב רפ"ז דאהלות מ"א ותוי"ט פ"ו מ"ד דבדליכא סדק בכותל כל הכותל רשות בפ"ע הוא והרי בביהכ"ס דין הכותל כהביהכ"ס א"כ אין ללמוד משם ובמק"א כתבתי בדין כותל שיש בתוכו תיבה וספרים והדלת סגור מבפנים דמותר לעשות צרכיו בבית דהכותל רשות בפ"ע כיון שאין סדק פחות והבאתי מדברי רע"ב ותוי"ט הנ"ל אבל עיקר שאלתך הרי מבואר בט"ז או"ח סי' פ"ג סק"א דאם אין המחיצה מיוחד לביהכ"ס וגם לצורך בית אין לה דין כותל ביהכ"ס לק"ש ותפלה ואם כן הכי נמי לענין מזוזה ומ"ש בשם הגאון מהרימיליב ראי' מש"ס דע"ז (מ"ז ע"א) הי' שלו ושל ע"ז נידון מחצה למחצה הנה בר"ן שם בשס ירושלמי מבואר הטעם משום דסתמא ע"ד כן נשתתפו ובירושלמי סוף ב"מ בכותל שבין ב' מחיצות ונפרץ וכו' והיינו ג"כ דשותפים אדעתא דהכי בונים משא"כ באדם א' לעצמו ובזה נדחה מה שעלה בלבי ראי' מהא דפי"ג דנגעים מ"ב אבן שבזוית וכו' נותץ את שלו ומניח את של חבירו והובא גם בחולין (קכ"ח ע"ב) ולפמ"ש אין ראי' והנלע"ד כתבתי:
5