שו"ת מהרש"ם חלק ב קכ״אTeshuvot Maharsham Volume II 121
א׳ב"ה ו' דברים ו' אב תרנ"ט ברעזן להרב הגדול וכ' מו"ה חנוך עהרענטרייא הכהן נ"י אבד"ק מינכען הבירה במדינת בייערן:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו שהציע לפניו הרב דקהל רעגענזבורג שיש בעירו זוג א' שנתפרדה חבילתן בחוקי הממשלה ע"י ציוויל שיידונג אבל לא בגט כדת ישראל ויען כי הזוג המה מכח החדשים שפרקו מעליהן עול מצות יש לחוש אולי תנשא האשה בלא גט ע"י ציוויל טרויאנג והאיש לא יחפוץ ליסע למק"א רק אם יסדרו לו גט בעירו והנה זה איזו מאות שנים שלא ישבו בעיר הנ"ל יהודים מעת הגירוש והלאה ועתה מקרוב חזרו ונתיישבו יהודים שם והמה מעט מזעיר ולא הי' שם רב ולא נסדרו שם גיטין והנה לפי הקריאה והכתיבה שם העיר רענענזבורג אבל בימי הראשונים מבואר בתה"ד בפסקים שיש לכתוב רעגענשפורק לפי שמוציא הלשון צח ונקי יותר בקוף מבגימל וגם בליקוטי מהרי"ל הל' גיטין הוב' שם רעגענשפורק אבל בזה"ז נשתקע שם לגמרי נוסח זה א"כ ראוי לכתוב כפי שיקרא ונכתב כעת והביא מדברי תשו' ב"י שהובא בג"פ סי' קכ"ח סקכ"ו ופת"ש סקי"ז דהיכי שנתגרשו היהודים בינתים משם אין לכתוב השם הקדום כלל וכ"ה בתשו' ח"ס אהע"ז סי' קי"ח בד"ה ראה זה מצאתי וכו':
2
ג׳הנה בגוף הדבר עלה בלבי דכיון שעיר הזאת הובאה בפוסקים פעמים רבות הגם שנתגרשו היהודים משם בינתים מ"מ אין דינה כנשתקעה דנשתקע היינו שנשכח זכרה כמ"ש הפת"ש בשמות נשים אות א' מהש"ס דע"ז (דף נ"ז) ואני הבאתי בזה מרש"י ע"ז (דף ז' ע"ב) ודברי הר"ש פ"ב דכלים מ"ב בסופה ואה"ע סי' ד' סכ"ב והכא הרי הספרים קיימים מכרם לא יסוף ודוקא בשם עיר שאינה מצוי' בפוסקים י"ל דמקרי נשתקע משא"כ בזה אך דבאמת איך נכתב שם העיר בדורות הראשונים לא ברירא לי כי הנה במרדכי פ' הגוזל בתרא סי' קמ"ו כתב והר' משה מראגנשבורג כתב ומספקא לי וכו' אבל במרדכי פ"ג דב"ב סוס"י תקנ"ז נדפס הג"ה ממהר"ם ור"א ור"מ מריגונשפורק וכו' וגם בתשו' מהר"י מברונא סי' ד' כ"ד ע"ח צ"ח ק"ה קי"ב ק"ל קנ"ו ק"פ קפ"א קפ"ג הובא תמיד שם העיר ריגנשפורק ביו"ד אחר הרי"ש הראשונה ושי"ן ופ"א וקו"ף ובתשו' מהר"ם ב"ב הישנות סי' תר"י השיב ר"א מרעגנשפורק וכו' ובא"ז ח"א בשו"ת שבסופו סי' תשד"ם ואע"ג דכתב מורי אבי העזרי וכו' ולמורי הר"א מריגנשבורק וכו' ובא"ז הל' ערב שבת סי' ב' אות ו' ופי' הר"ב מריגנשבורק וכ"ה שם סי' י"ז ובהל' שבת סי' נ"ג כשהייתי דר בריגנשבורק ובמהרי"ק שרש ד' ענין תפיסת אחינו מק' רעגנשפורק ושם שרש קס"ו הביא בביהכ"נ ברעגנשבורק ואח"ז באותה תשובה כתב רעגנשפורק וכ"ה שם שרש קס"ז באמצע התשו' ואולי הוא ט"ס בתחלת שרש קס"ו ובתשו' רש"ל סי' כ"ט הביא את ר"א הגביר מריגנשפורג בגימ"ל בסוף ובצוואת ר"י החסיד שבתחלת ספר חסידים סי' ס"ג לא ידור כהן ברעגנשבורג ובגוף הספר סוס"י תשס"ג זו הכתב שלח לזקני ריגנשבורק וע' בתשו' מהר"ם מינץ סי' ע"ו וסי' ע"ט שהובא פעם בקו"ף ופעם בג' וע' תוס' חולין (דף כ"ג ע"א) ומורי הר"א מריגנשפורק והגם דאפשר שנפל איזו טעות בקצת מקומות בדפוס מ"מ לא יתכן שנפל ט"ס בכולן או גם רובן ומזה אני שופט שגם בימי הראשונים לא הי' השם קבוע והכל לפי המבטא שבדורו ושבמקומו ולכן בודאי יש לכתוב בזמנינו כפי המבטא בצירוף מה שהי' גירוש שנים רבות בינתים ומצאתי בתשו' מהרי"ל סי' קי"ז מעשה באשה שנדרה לילך לקברות לרעגנשבורג וכו' הרי שכתב ג"כ כפי שנקרא בזמנינו וכמ"ש גם בצוואת ר"י החסיד:
3
ד׳ומה שיש לי לדון בזה דהא גם בכתיבה אשכנזית הגם כשכותבין אות S או Z אחת הוא כמו זיין בלשונינו אבל יוכל להשתמש גם במקום סמ"ך הגם שע"פ רוב כופלין האות כשרוצים להדגישה שיהי' במקום סמ"ך מ"מ לפעמים משמשת גם האחת כמו סמ"ך כידוע וכבר נודע כי השי"ן משמשת גם במקום סמ"ך אם היא שמאלית ובגט כותבין בסתם כמו שם ישראל ושם שרה וכדומה אף דבלשונם נקרא איזראעליט בזיין יוסף יאזעף הרי שהשי"ן שמאלית הוא כמו זיין בלשונם וגם כמו סמ"ך וכדאשכחן בברכות (דף נ"ז ע"א) הרואה שעורה וכו' וסר עונך ובפסחים (דף מ"ב ע"ב) וסימנך סיסני ופירש"י רב יוסף ששמו סמך אמר שערי ובב"ר פי"ז כיון שנבראת סמ"ך נברא שטן עמה ובסוטה (דף ה' ע"א) בשר סרוחה רימה ובב"ב (דף ט' ע"א) פריש בשי"ן כתיב בסמ"ך קרינן וע' בעזרא ד' פסוק ה' ורש"י שם וימצא ג"כ ראי' לזה וע' ברש"י פ' תרומה בפסוק וקשותיו ומנקיותיו והרא"ם ז"ל תמה ולפמ"ש א"ש ע"ש ותבין וע' קידושין (דף ל' ע"ב) ושמתם סם תם וע' ירמי' נ"א פסוק ל"ד מלא כרשו מעדני ובמצודת שם כרשו כמו כרסו בסמ"ך וא"כ כיון שמצינו מקומות בראשונים שהבאתי שהובא שם זה רעגנשבורג והגם שנכתבו בעי"ן אחר הגימ"ל כזה רעגנשבורג אין חשש כיון שבזה"ז מדגישין הסגו"ל אחר הגימ"ל ומ"מ יקוים בזה גם השם הנמצא בראשונים בעיר הזאת ובפרט כי לדעתי אין כותבים שם בזה"ז בכתובתינו כמעט כלל רק בכתב אשכנזי א"כ נוכל לעשות כמ"ש אבל בכ"ז אינני מחליט דבר זה ואם יראה בעיני כת"ר לכתוב בזיי"ן ולא בשי"ן כן יקום [א"ה בהמ"ח הנה עיר פאריז הובאה בתוס' ע"ז (ד' כ' ע"ב) ותוס' יבמות (דף מ"ז) בשי"ן בסוף וכ"ה במרדכי גיטין פרק מי שאחזו ובתשו' צ"צ סי' ל"א הביא בשם כמ"פ פאריז בזיי"ן ובע"כ דהשי"ן שמאלית כזיי"ן אבל יעוין בט"ג בשמות עיירות אות כ"ה מ"ש בזה]:
4
ה׳ובדבר שם הנהר דאנון הנה בג"פ סי' קכ"ח סקכ"ו הביא מתשו' מקור ברוך ובשם ס"ש דשם נהר טונא הגם שנקרא שם בפי כל טונא מ"מ כותבין בכל מקום כפי עדות שם הקדום ויש כותבין דונאו ויש כותבין דונאי ויש כותבין דונאלי ע"ש ומכ"ש היכי דנתיישבה העיר מחדש ועכשיו קורין דאנו ומצאתי בתשו' רמ"א סי' נ"ז באמצע התשו' שמו"ה יוסף מפרישפורג סידר גט ושלח לק' אובין מקום וכו' חירום מעיר לעיר במדינת הגר והי' נכתב דונאו אותיות או מרוחקים קצת מאותיות דונ כמלא נימא יותר מהשיעור והחזיר רי"ז את הגט ע"ש הרי שהי' כותבין דונאו ושם, עיר פרעשבורג הביא פרישפורג ובט"ג הובא פרעשבורג וכו' דיתבא על נהר דונאי דמתקרי דונאיי הרי שנשתנו שמות העיר והנהר ממקדם וע"ש בליקוטי שמות מכתבי הדמש"א ובט"ג סק"ג בעינן נהר דונאי ועכ"פ כיון דוא"ו יו"ד ביחד הם כמו א א וכמ"ש בשו"ת מים חיים סי' ס' בשם הגאון בעל ט"ג לענין. שם טויבא שיש לכתוב בוא"ו יו"ד הגם שבשם הגדולים החדש מערכת ספרים אות מ' כתב ששקר ענו ולא חזר בו הט"ג בענין שם טאבא מכפי שכתב בט"ג לכתוב באל"ף היינו מפני שכבר הורגלו לכתוב כן משא"כ בקביעת שם מחדש כשם נהר יש לכתוב לכתחלה בוא"ו יו"ד לבסוף כפי המבטא:
5
ו׳ולא אכחד כי כפי שהובא בט"ג בעיר ווין דיתבא על נהר דאנאו וגם שם המבטא כמו במדינתכם וכן הכתיבה ובע"כ דבנכתב בסופו באל"ף וא"ו הוא כמו חול"ם שבור וע' בד"ח שער הנקודות נקודת שו"א בשם תשו' מהראנ"ח בזה אבל י"ל דשם מקובלים כן מדורות הקודמים משא"כ בנ"ד שנתיישבה מחדש. והנלע"ד כתבתי:
6