שו"ת מהרש"ם חלק ב קכ״בTeshuvot Maharsham Volume II 122
א׳להרב הה"ג וכו' מו"ה אליעזר פאלאק נ"י רב בעיר בודא פעסט. באונגרין:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות כי זה יותר ממאה שנה שנותן רשיון מאת הממלכה לאחב"י לשבת בעירם והי' מתי מספר ובמשך הזמן פרו ורבו ויסדו שם קהלה קטנה ואולם לא הרשו להם לקנות אחוזת קברות לחלוטין רק באופן שאם יתמלא הביה"ק יפנו המתים והמצבות משם לביה"ק אחר והראשון שדה תחרש או יבנו שם רחובות ושוקים וכן הי' וכאשר נתמלא פינו לביה"ק שני ג"כ בתנאי הנ"ל וזה ערך כ"ח שנה אשר גם ביה"ק השני נתמלא והעיר נתגדלה עד שהגיעו בתי העיר למקום ביה"ק הנ"ל ולכן נסגר בגזירת הממשלה ויצאה הפקודה לפנות אחר שלשים שנה כל המתים והמצבות למקום שלישי שקנו ג"כ בתנאי הנ"ל ועתה נתמלא גם ביה"ק השלישי ונסגר ג"כ ונתנו להם מקום רביעי הרחק מאוד מאדם העיר כמה פרסאות והנה הגיע הזמן לפנות מביה"ק השני הנ"ל ונמצאים ערך ארבעים אלף מתים וערך ששת אלפים ומאתים מצבות ועלה ההוצאה של פינוי העצמות והולכת המצבות ב' מאות אלף זהובים ועתה באו ראשי הח"ק וגמ"ח בקובלנא כי אין להם מקום להניח המצבות הישנות כי גם בביה"ק הרביעי אחרי שיקברו שם המתים מביה"ק הראשון והשני ואחרי שנים רבות גם מביה"ק השלישי וההכרח יאלצם למכור המצבות הישנות דאל"כ יהי' מוכרחים לקנות כר נרחב להניחם שם ולהגדירם בחומה ולהפקיד שומרים יום ולילה ויעלה ההוצאה לסך מאה אלף ר"כ וההוצאות תבלענה כל רכושם ועי"ז יהי' מוכרחים לחדול מכל הגמ"ח שעושים עם החיים והמתים אשר הורגלו לעשות עד כה ולכן יבקשו למצוא להם צד היתר למכור המצבות הישנות עכת"ד שאלתו:
2
ג׳והנה כת"ר האריך למעניתו והביא כל דברי הפוסקים הראשונים והאחרונים השייכות לענין זה אבל לא ביאר מצב השאלה היטב וכפי הנראה מוכרחים לקבור העצמות של כל המתים יחד וא"א להעמיד המצבות לכל א' על קברו בביה"ק השלישי והרביעי ורוצים למכור אותן לצורך מתים אחרים ולפ"ז יש בנ"ד לצרף היתר אחר לפמ"ש הט"ז באו"ח סי' קנ"ד סק"ח דבכל מקום דאסור להוריד מקדושה חמורה לקלה דוקא היכי דחזי לקדושה חמורה אבל היכי דלא חזי לכך עדיף שיעשו ממנה קדושה קלה וראי' ממטפחת, ס"ת שבלו שעושין ממנו תכריכין למת ואף דהבכ"ש למגלה (ד' כ"ו) חולק על הט"ז כבר האריך בשו"ת תועפת ראם חא"ח סי' ג' לדחות ראיות הבכ"ש וע' בשו"ת פרשת מרדכי חא"ח סי' ו' באמצע התשו' והג"ה שם ובמק"א הבאתי מדברי הריב"ש שבב"י יו"ד סי' ר"פ ואכמ"ל ועכ"פ בנ"ד גם אי נימא דממת א' לחבירו יש לחוש להורדה מקדושה דשמא הראשון הי' צדיק מחבירו מ"מ הרי בכה"ג שרי גם להורידו לקדושה קלה:
3
ד׳ובעיקר הדבר שהביא רו"מ מתשו' ד"ש שאיה"נ מקבר הוא דרבנן לא אדע מהו שהרי דוקא במכרו לצורך מת אחר כתב שיש בו רק איסור דרבנן ומזה אני שופט ג"כ דבנ"ד רוצים למכרן לצורך מתים אחרים לכן יפה למד רו"מ מהד"ש דבנ"ד הוי סד"ר. אבל מ"ש מדברי רשד"ם כבר השיג מהריטב"א בתוד"ר סי' רע"ג על הרשד"ם שלא הביא מדברי רש"י סנהדרין (דף מ"ז ע"ב) ד"ה מקומו טהור וכו' דמפורש דהוי איסור תורה וע"ש עוד בד"ה פינהו מקומו טהור וכו' וגם בשו"ת ר"ע איגר סי' מ"ה תמה מזה ע"ד הרשד"ם וע"ע בשעה"מ פ"ה מאישות ה"א מה שהשיג ע"ד מל"מ פי"ד מאבל בענין איה"נ של מת וע' בכ"מ פ"ח מטו"מ ובב"י סי' שס"ד דמפורש ג"כ דאיה"נ של קבר המת הוא מדאורייתא ובתשו' א' הבאתי ראי' מש"ס דעירובין (דף ל"א ע"א) דמבואר דגבי הנאת קבר ע"י עירוב אמרי' מלל"נ וקשה לשי' רז"ה דבמצוה דרבנן לא אמרי' מלל"נ ובע"כ דגם האיסור רק מדרבנן אבל י"ל בע"א וקצרתי אולם כבר האריך בשו"ת כתב סופר יו"ד סי' קע"ג להוכיח דהעיקר כהרשב"א דמותר לקבור מת אחר משום דמלל"נ אפי' בדאפשר לקברו במק"א אבל במצבה חוכך להחמיר כיון שהוא רק ממנהגא ל"ש לומר בזה מלל"נ ע"ש באורך ולפ"ז בנ"ד שכל המעות סובב הולך רק לצורך מצות ביקור חולים והחזקת ת"ת ועניים וקבורות מתים א"כ לכ"ע י"ל דמלל"נ ולא מיחשב הנאה כלל ושרי למכרם וגם בעיקר סברת הכ"ס י"ל דממ"נ אי נימא דהמצבה אין בה צורך המת רק מנהגא בעלמא א"כ לא נאסרה כלל כדעת הרא"ש שכתב דמה"ט איננה בכלל קבר המת ואם נחוש לדעת האוסרים בע"כ שהוא בכלל כל צרכי המת א"כ יתכן לומר מלל"נ. אבל בנ"ד א"צ לזה וכמ"ש:
4
ה׳וגם יפה כ' כת"ר דבכה"ג שמתחלה קנו הביה"ק רק לזמן על אופן שיפנו משם המתים אחר משך הזמן המדובר א"כ הו"ל כהתנו עליהם כמ"ש כה"ג בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קס"ה בדין ארון שלא הי' מן המדה למת דאמרי' לב ב"ד מתנה וסתמא כפירושו ואף שיש לחלק דהתם מתחילתו לא הי' ראוי לפי מדת המת אבל הכא הי' ראוי למשך הזמן ואם אולי אחר כמה שנים ימצאו הרווחה למצוא ביה"ק גדול לקנותו לחלוטין או שישיגו רשות שלא לפנות המתים כמ"ש חז"ל בכתובות (דף ג' ע"ב) גזירה עבידא דבטלה וע' בב"י יו"ד סי' שמ"א בשם הרמב"ן דדוקא גזירה בשביל ממון אבל בשביל שנאתם לא בטלה ובתשו' ח"צ סי' ל"ח כתב דדוקא גזרה דשמדא. אבל גזרה אחרת הכוללת כל בני המדינה לא עבידא דבטלה ע"ש אבל בנ"ד הרי אינו נוגע רק לישראל ואיננו בשביל שנאה י"ל דעבידא דבטלה ואף שעכשיו ראינו שלא נתבטלה מ"מ מתחלה לאו סתמא כפירושו ומ"מ יש לצרף לסניף גם סברא זו והעיקר לענ"ד מטעמא דכתיבנא וכל זה באופן שיסכימו כל רבני העיר בזה ואם לאו בטלה דעתי ואין רצוני שיסמכו עליו בדבר גדול כזה. והנלע"ד כתבתי:
5