שו"ת מהרש"ם חלק ב קכ״גTeshuvot Maharsham Volume II 123
א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה רפאל צימעטבוים נ"י מו"ץ דק' גארליץ בעהמחים אור לפארו:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות שיש לו קרוב עשיר ר' שמואל פראממער וכל פרנסתו הוא שקונה פלאטץ ובונה עליו בית העולה לערך מאה אלף ר"כ וחוזר ומוכר ומרויח וחוזר וקונה ובונה וכן יתנהג כל ימיו הוא ובניו אחריו ולאשר הבנין הוא בקבלנות על קלאפטער שמקבל האומן ע"ע והאומן שוכר הפועלים שאין יודעים כלל אם שייך הבית לישראל והאומן תולה על עמוד גבוה טבלא כתובה ע"ש האומן הנקרא שילד פירמא שהוא בונה ובכל עת שנצרך למעות בא אל הישראל ונותן לו ואח"כ יבואו לחשבון והאומן לא יתרצה בשום אופן לנוח בשבת וגם מהמאגיסטראט לא ינוחו לשבות ממלאכתם ביום ש"ק וגם לא ימצא בע"מ אם יפסוק מלבנות בש"ק והפלאטץ שקונה לא נקרא מעולם ע"ש ישראל וע"פ רוב הבנין ברחוב עכו"ם והישראל אינו בא לשם כלל כל זמן הבנין עכת"ד השאלה:
2
ג׳והנה רו"מ האריך לצדד להקל שימכור הפלאטץ תיכף משיקנהו למשרתו עכו"ם רק שיעשה אפותיקו את חובו ויעשה כן בשטר מכירה יהודית ותו"ד דכיון דשם כל הבונים הם בקבלנות גם כל השווקים הם של עכו"ם ואין חשש מ"ע ובפרט ע"י הטבלא התלוי שם כל שעת הבנין ולאורחים אין לחוש שא"י אם הוא של ישראל כלל והביא מדברי הפמ"ג בא"א סי' רמ"ד סקנ"ג וגם משום פסידא יש להקל ועוד האריך בזה:
3
ד׳והנה גוף הדין מבואר בשו"ת משיבת נפש סי' ו' דאף שחולק ע"ד המג"א סק"ד והוכיח דהא דנקט הרמב"ם חצרו היינו לאפוקי קנה ישראל מעכו"ם קרקע ושיבנה הנכרי בנין עליו דלא נתפרסם עליו שם ישראל בזה לכ"ע שרי אבל בשל ישראל רק שעומד במקום שאין ידוע, שהוא שלו גם באינו מפורסים אפי' להשכנים אסור ע"ש מ"מ הרי מבואר דבכה"ג שהמקום של עכו"ם ולא נתפרסם עליו שם ישראל, כלל ותיכף גומר עם האומן עכו"ם שיבנהו בקבלנות לכ"ע ליכא חששא ובפרט כשיקנהו על שם משרתו העכו"ם ויקח ממנו פאלמאכט לשכור אומן קבלן לבנות הבנין על שם המשרת א"כ מעולם לא חל איסור על הישראל כלל:
4
ה׳ועוד נראה כיון דמבואר בפ"ז דכלאים מ"ו גבי אנס שזרע הכרם דקוצר אפי' במועד עד כמה נותן לפועלים עד שליש ויש ב' פירושים באיזו שליש אם שליש בשכר פועלים או בשיווי פירות כמ"ש בר"ש בשם ירושלמי וע"ש ברע"ב ובתוס' סוכה (דף ל' ע"ב) ומבואר שם דאף דאיכא חשש מ"ע שיחשדוהו שמקיים כלאים מ"מ א"צ לבזבז יותר משליש ומבואר דאף דצריך לבזבז ממונו שלא לעבור בל"ת וגם בדרבנן יש דיעות שצריך לבזבז מ"מ בחשש מ"ע א"צ לבזבז רק שליש בשכר וכבר כתב הב"י סי' רמ"ד לענין הקונים מכס דכיון דבשעת קניי' לא קעביד איסורא לכי מטי שבת מיחשב שפיר פסידא ועמ"ש בדע"ת סי' י"ז סקכ"ד וקו"א שם מכמ"ק בזה א"כ ה"נ בנ"ד שכל פרנסתו תלוי בזה וגם אם ירצה לבזבז שליש משכר תשלומי יום השבת לא יתרצה האומן א"כ כיון דכל החשש משום מ"ע הרי כשקונה עושה בזמן היתר וכן ההשוואה עם האומן עושה בזמן היתר בחול א"כ שוב כשמגיע יום השבת במקום פסידא כזו אין לחוש לחשש מ"ע ובפרט בנ"ד דליכא מ"ע ע"פ רוב כלל גם אם ניחוש למיעוטא דמיעוטא בכה"ג אין להחמיר:
5
ו׳ואח"ז נשאלתי מהרב מו"ה שלום אברהם אטלעס נ"י אבד"ק נאגיע ראטש"ע בארץ הגר באחד שקנה בית מעכו"ם ברחוב עכו"ם ולא שילם עוד מחירו אלא שהשוה א"ע לשלם צינזען מהמעות וכשיסלק המחיר יעלהו אז בטאבילאציאן על שם הישראל ורוצה לבנות שם בקבלנות בנין פאבריק והאומן אינו רוצה אא"כ יבנה גם בשוי"ט והרב הנ"ל העלה להתיר יען שנוגע להפ"מ ולא נקרא עוד ע"ש הישראל והסכמתי עמו ע"פ הנ"ל. והנלע"ד כתבתי:
6