שו"ת מהרש"ם חלק ב קל״טTeshuvot Maharsham Volume II 139
א׳עוד להרב הנ"ל ומה ששאל בעובדא שעשה א' במאשין קאניאק מן מאה ועשרים ליטער שמרי יין ואח"ז נודע לו שבנו עירב ערך ט"ו ליטער שמרי יי"נ ואין דרך להשתמש בהמאשין רק בסוף הקיץ לעשות בה יי"ש של פלוימען וקאניאק:
1
ב׳הנה בדין כלי שנשתמשו בו ע"י בישול אי מהני ישון יב"ח מבואר בב"י יו"ד סוס"י קל"ה בשם המרדכי פ"ב דע"ז שדעת ראבי' דגם בכלי מתכות בעינן הגעלה דוקא והרא"ש מבונבערג מתיר בכלי מתכות וע' בשפ"ד סי' ק"ג סקי"ז אות ב' מ"ש בזה ע"ד תשו' דבר שמואל ע"ש הרי שנחלקו בזה הראשונים וגם הם מיירי בסתם יינם שבזה"ז ועוד דכיון דהוי ספיקא דפלוגתא אין להתיר לכתחלה וגם מ"ש רו"מ דכיון דבלח בלח לא אמרי' חנ"נ בהפ"מ א"כ א"צ לשער רק נגד חלק שביעית שהי' שמרי יי"נ ואיכא ס' במה שבתוך הכלי יש לפקפק בו שהרי גם הא דסתם יינם בטל בששים היא רק במקום הפסד כמ"ש הש"ך סי' קל"ד סט"ו א"כ הוי תרי קולי בהפ"מ דבלא הפ"מ הרי אמרי' דחנ"נ גם בלח בלח אך בזה י"ל דההיתר דמהני ס' הוא גם בהפסד מועט ובכה"ג מקילין גם בתרי קולי ועמ"ש בפתיחת חיבורי גי"ד אות ל"ט לצדד בדרבנן בכה"ג וא"כ ה"נ בנ"ד ובפרט דלשי' הר"ש הא מהני ישון בנ"ד אבל גם בלא"ה ליתא דאף דאיכא ס' במה שבתוך הכלי נגד חלק שביעית מן הכלי היינו אם הכלי מלא והרי בשעת בישול מזדמן לפעמים שמתמעט הבישול או בשעת הרקת הבישול שאין היורה מלאה ונאסר אז התבשיל משום דליכא ס' באותה שעה כמ"ש בסי' ק"ו ס"ב אך בזה י"נ דבתחנת הבישול בדאיכא ס נעשה כהגעלה ואף שבהגש"ד כתב דאין לסמוך על הגעלה כזו כמ"ש הט"ז סי' צ"ד סק"ג ובמש"ו שם החמיר שאין לצרף ד"ז לספק אבל הנה בזכרון אברהם ליו"ד צידד להקל וגם בתשו' שו"מ תנינא ח"ד סי' קפ"ט הסכים לצרף ד"ז לס"ס ואני מצאתי בברכ"י לא"ח סי' תמ"ז אות כ"ה בשם, רגמ"ה ובית מועד במעשה שבא לפניו באשה שהגיסה קדירה בכף איסור שלא הוגעל ובפעם ב' הרגישה והתיר התבשיל השני מפני שכבר הוגעל הכף בתבשיל ראשון כדמצינו דכל יום נעשה גיעול לחבירו ע"ש הרי דיש להקל בכה"ג מטעם הגעלה וע"ע בש"ג סופ"ה דע"ז בדיני הגעלת כלים מ"ש בענין זה וכיון דלשי' הר"ש מבונבערג מהני ישון יב"ח בכה"ג שוב יש לצרף כל הצדדים הנ"ל ולהקל. והנלע"ד כתבתי:
2